השעה בקושי נשקה לחמש בבוקר כאשר דילן נכנס בשקט לחדרם של סור ורבולט אשר היו אי שם בעולם החלומות. הוא גיחך בשקט למראה סור המבולגן, לא יכול שלא לסרוק לשנייה את הצלקות- שבדיוק כמו כולם, היה סקרן לגביהם, אך עכשיו זה לא הזמן, עליו לצאת כמה שיותר מהר ויש לו עוד אפרו אמריקאי להעיר.
"היי רבולט," קרא בשקט לדמות הישנה. "רבולט, תתעורר." ניער קלות את הכתף השרירית, גורם לגבר השרירי להתעורר בקושי. עין אחת הציצה עליו לפני שפיהוק גדול ברח מפיו, זאת בהחלט לא שעה סבירה להעיר בה אדם.
"מה לעזאזל, דילן?" רבולט שלח מבט לשעון שעל השידה. "השעה אפילו לא חמש בבוקר…" פלט לפני שפיהק בשנית, פוקח את עיניו השנייה ומנסה לפקס את ראייתו על הגבר שהביט עליו בעיניו החומות.
"אני צריך את העזרה שלך, תוכל לבוא לעזור לי?" שאל דילן למרות שידע שהתשובה תהיה חיובית, הרי בשביל רבולט משפחה היא הכל, וגם אם הם לא אחים בדמם, הם אחים בנפשם, אחים מהרגע שהתחילו להתחרות וזאת הסיבה למה רבולט התרומם לישיבה ושפשף את עינו הימנית אשר עדיין היו עליה שרידי שינה.
"תן לי להתארגן שלוש דקות ואני ארד," אמר רבולט בעוד דילן רק הנהן ויצא מהחדר בשקט על מנת לא להעיר את סור. רבולט הסתכל על הנער המבולגן, מגלגל את עיניו כשראה את השמיכה זרוקה לה אי שם בסוף על המיטה, מנקה עם פינתה את הרצפה הנקייה. הוא רכן מטה, מרים את השמיכה לפני שפרש אותה כמו שצריך ורק לאחר מכן התחיל את ארגוני הבוקר המאוד מוקדם שלו.
בזמן שרבולט התארגן, דילן נכנס לחדרם של שון וטיירון אשר ישנו מחובקים כשראשו של שון על חזהו של טיירון, עולה ויורד כקצב הנשימות שלו. הוא חייך, בתוך תוכו מרגיש את הקנאה מתפשטת בגופו, הוא גם רצה לישון ככה עם אחד התאומים, הוא גם רצה לתת את אהבתו למישהו. ואם כמה שזה מצחיק, דילן ידע שאת חייו לא יעביר עם אישה אלא עם גבר. עם הזמן המשיכה לנשים דעכה, ככה זה כשגרים בבית נטול נשים ושכל מה שהוא רואה מבוקר ועד לילה אלה זוגות חד מיניים. תמיד יש הפתעות בחיים ואחת ההפתעות של דילן זה שהוא רוצה גבר והוא הולך להשיג אותו עם כל הכאב שבדרך.
"טיירון, קום. אני צריך את העזרה שלך." הפעם הוא לא היה עדין כמו עם רבולט מהסיבה הפשוטה, גם אם טנק יעבור ליד מיטתו, סביר להניח שהישן לא יקום. "טיירון קום, צריך לכסות את שון, הוא עירום." זוג עיניים כמעט שחורות נפקחו בשנייה אחת, גורמות לדילן להחניק צחקוק שאיים להתפרץ החוצה בקולי קולות.
טיירון כיסה במהירות את בן זוגו שרק התגלגל לצד השני, מפנה אליו גב. "רגע… אנחנו בכלל לא שכבנו, הוא לבוש," פלט המנומנם והפעם דילן לא יכל שלא לצחוק וצפצוף לא רצוני ברח מפיו לפני שאטם אותו עם ידו. "מה אתה עושה פה דילן? אמרתי לך, אני לא אשכב איתך למרות שאתה רוצה כל-כך, יש לך את התאומים בשביל זה."
YOU ARE READING
The green shadow of soring revolt
Acciónהחיים הם כמו כביש, עליות ומורדות ניצבות בכל מקום וכל מה שנותר לנו, הנוסעים, הוא לנווט את הרכב שנקרא ליבנו בין לבבות אחרים, מכוניות אחרות. ייתכן שנפגוש מהירים יותר, מהירים פחות, כאלו שעברו תאונות קשות וכאלה שפעם נסעו על הכביש ועכשיו לא. "חברים, אנחנ...
