כעבור שבוע:
הימים עברו במהירות, מחר היום הגדול עומד להתרחש. הלחץ נכח בכל פעימת לב ובכל יום הם מצאו את עצמם עובדים כדי שהתוכנית לא תהרס. בשבוע הזה הספיק סור ללמד את דילן, שון ותום לקפוץ מרכב אחד לאחר. בשבוע הזה הספיק רבולט לארגן עגלה שתתחבר לרכב של טיירון. בשבוע הזה הצליח ראיין להשיג ברנר כדי להמיס את המנעול. בשבוע הזה בטנו של דיימונד בלטה טיפה יותר. בשבוע הזה הם הכינו את עצמם לנורא מכל.
זה היה עוד יום נעים בשלבי הצהריים כאשר רבולט ישב במטבח כשכוס חלב בננה בידו ושקית ערמונים פתוחה לצידו. הוא הביט בלואן, סור ומידנייט ששיחקו בסלון לאחר הסכמה שקטה שלא יבלו בחוץ עד לאחר השוד. לואן ליטף את פרוותו של הזאב השחור בזמן שחיכה שהדוברמנים האהובים עליו יסיימו לאכול ורבולט לא יכול היה שלא לחייך לעצמו לפני שהכניס לפיו עוד חתיכה מהחטיף האהוב עליו.
מול עיניו רצו זיכרונות ילדות, הלידה של לואן הייתה הראשונה לקפוץ לראשו. הוא זכר את אמא צועקת על אביו שיסע מהר יותר לבית החולים ואביו הלחוץ לא ידע מה לעשות והוא רק ישב מאחור, לא מבין למה אמא צורחת כך, בדיעבד הבין שצירים נורא כואבים ושאחיו הקטן ממש במרחק נגיע, תרתי משמע. לאחר שעות בבית החולים בהם ישב בחוץ ושיחק בנייד של אביו, אביו יצא מאותן דלתות בחיוך וקרא לו לראות את אחיו הקטן שזה עתה נולד.
הזיכרון הבא היה שנה לאחר מכן, הוא היה בן שבע כשהתחיל להתעניין במכוניות ולואן היה בן שנה. הוא נזכר שכאשר חזר מבית ספר וניסה לשחק עם אחיו, לואן לא הגיב לקריאות שלו, הוא לא חייך וצחק ואפילו לא הצביע על חפצים שרצה.
שלוש שנים אחר כך, כשהיה בן עשר ולואן בן ארבע, ההורים החליטו לקחת את לואן לבדיקות רפואיות ושם לואן נשלח לאבחון שבסופו של דבר אובחן באוטיזם. גם אז לא הגיב לשמו, לא יצר קשר עין, לא חייך, לא מפגין עניין באחרים, התבודד ורבולט שלא ידע מה יש לאחיו, ניסה תמיד לדבר, לשחק אך לא הצליח.
כשלואן הגיע לגיל שש, רבולט החליט לקחת אותו למוסך של אביו שהיה בסמוך לביתם, בדרך מסביר לו על סוגי רכבים וסמלים מייצגים. רבולט לא חשב שאחיו יקשיב לו, הרי לואן לא מראה עניין ותמיד רוצה להישאר לבד אך כשנכנסו למוסך לתת לאביו אוכל, לואן מלמל את שמו של הרכב כשזיהה את הסמל. רבולט היה גאה, סוף-סוף הצליח למצוא פרצה דרכה יצליח לתקשר עם אחיו.
עברו השנים, שלוש ליתר דיוק ולמשפחתם הצטרף דילן שהגיע מטורנטו לאחר שברח מהוריו הנרקומנים. רבולט כבר הבין ואפילו חקר על האוטיזם של לואן, אוטיזם בתפקוד גבוה, כך זה נקרא. לואן התגלה כגאון בעל זיכרון צילומי מרשים למדי אך חוסר התקשורת החברתית הפכה את ילדותו לקשה, לרוב ישב וכתב תרגילים ולאחר מכן פתר אותם אבל לקריאה לא התקרב. כשדילן ניסה להכיר את אותו אחד שדמה לרבולט אך לא דמה בכלל, נקלע בקשיים ואז רבולט הסביר לו שהוא לא יתקשר איתו עד שיבחן אותו מכל כיוון.
YOU ARE READING
The green shadow of soring revolt
Actionהחיים הם כמו כביש, עליות ומורדות ניצבות בכל מקום וכל מה שנותר לנו, הנוסעים, הוא לנווט את הרכב שנקרא ליבנו בין לבבות אחרים, מכוניות אחרות. ייתכן שנפגוש מהירים יותר, מהירים פחות, כאלו שעברו תאונות קשות וכאלה שפעם נסעו על הכביש ועכשיו לא. "חברים, אנחנ...
