הרגשת השמש על גופו הייתה נעימה למרות היותה שקרנית. הרגשת הביטחון שעוטפת אותו נתנה לו את האפשרות לעצום את העיניים לקצת יותר זמן למרות שהוא יודע ששום דבר לא נגמר.
בשעה תשע וחצי, מאוחר מהרגיל, פקח סור את עיניו לאותן רגשות, פיזיות ונפשיות כאחד. הוא הריח את אותו ריח מוכר, ריח שקרא לו בית. הוא הרגיש את ידו של רבולט סביבו, את הזאב הגדול שישן על רגליו וחיוך כן עלה על פניו, הבוקר הזה הוא הכי טוב שיש.
עיניו הסגולות עברו לרבולט שעדיין ישן כיאה לאדם פצוע, טוב, אדם שלא רגיל להיפצע כך. אתמול בלילה נכנסו השלושה לחדר, לאחר שסור דאג לקלח את מידנייט, סוף סוף יכל להתפנות וחבוש את גופו החבול של רבולט שדווקא נהנה מאותה תשומת לב שסור השקיע בו.
ועכשיו, אחרי שעבר לילה נטול סיוטים על אביו, הוא רצה לישון יותר, להנות מהחלומות הטובים שתקפו אותו וליטפו אותו. להנות מהתחושות הטובות שלמד לקבל, לדעת שסוף-סוף, לאחר תשע-עשרה שנים, יש לו משפחה שהוא אוהב, שמורכבת מארבעה עשר גברים, שלושה דוברמנים וזאב אחד. לדעת שיש לו בן זוג אוהב והוא לא עומד להתחתן עם איזו בחורה שאפילו לא רצה לפגוש. לדעת שהוא ניצח, הוא ניצח את הסיוטים, הוא ניצח את ההתקפים, הוא ניצח את הוריו! וזאת התחושה הטובה ביותר שהרגיש מימיו, טוב אולי חוץ מהתחושה שרבולט בתוכו אבל זאת כבר סצנה אחרת.
הוא שלח את ידו לפנים המעט חבולות, יודע שאלה פצעי החופש שלהם, אלו הצלקות שישארו מהמרד האחרון. הריח הייחודי של אהובו גרם לגופו להרפות לפני שהתרומם קלות ונשק ללחיו, גורם לו להיצמד אליו יותר.
"בוקר טוב בייבי," לחש רבולט באהבה שעה שפקח את עיניו לאותן עיניים סגולות שגרמו לו ליפול לתהום הזה שנקראה אהבה. הוא שלח את ידו החבושה לצלקות שעל הפנים, מחייך אליו ברוגע, יותר משמח שסור בטוח ומאושר.
"בוקר טוב בייבי," החזיר סור ורבולט מצא את עצמו שבוי. גופו העליון התרומם מעט לפני שחיבר את אותן שפתיים שראה בחלומו, אותן שפתיים שקראו לו אליהן מאותה אפלה שלאחר הפציעה כשבמוחו ראה את חייו עוברים מול עיניו. סור אמר לו בעבר שהוא הציל אותו מבדידות אבל סור לא ידע שחיוכו הציל אותו ממוות.
"כיף לקום ליום שאין בו סכנה לחיינו, אפשר להיות זוג רגיל." סור צחק למשמע המשפט, מצד אחד מסכים, מצד שני יודע שעדיין האנשים האלה שאחריהם לא מאחורי סורג ובריח ולכן אסור להיות שאננים אך אפשר להיות רגועים.
"אנחנו לעולם לא נהיה זוג רגיל, שכחת עם מי אתה יוצא?" סור התרומם לישיבה על מנת ללטף את מידנייט שהתעורר גם הוא.
"צודק, יש משהו בדבריך," החזיר רבולט לפני שהתיישב גם הוא כשהוא לא נותן לפציעותיו להשפיע. הוא שלח את ידו השרירית והחבושה ללטף את הפרווה השחורה של הזאב והופתע לגלות שהזאב אישר לו לעשות זאת לכן החליט לבדוק את העניין ולמתוח גבולות ורכן אל סור שרכן אליו חזרה כדי החזיר נשיקה.
YOU ARE READING
The green shadow of soring revolt
Actionהחיים הם כמו כביש, עליות ומורדות ניצבות בכל מקום וכל מה שנותר לנו, הנוסעים, הוא לנווט את הרכב שנקרא ליבנו בין לבבות אחרים, מכוניות אחרות. ייתכן שנפגוש מהירים יותר, מהירים פחות, כאלו שעברו תאונות קשות וכאלה שפעם נסעו על הכביש ועכשיו לא. "חברים, אנחנ...
