Epilogue

444 31 219
                                    

כעבור שנה וקצת:

"אתה חושב שיש מספיק בשר?" שאל רבולט את בן זוגו שזימזם שירים ממערכת השמע של הרכב. סור הביט בו לפני שזרק מבט לכיסאות האחוריים רק כדי לבחון את השקיות שנערמו אחת על השנייה.

"אלא אם אתה רוצה לחלק בשר כמו שחילקת כסף," החזיר סור בחיוך מתחכם שהעיד על כך שיש די הרבה אוכל לעל האש שהם מתכננים לכבוד יום הולדתו של הופ. "אתה מעכל שהוא כבר בן שנה?" שאל סגול העיניים לפתע, מתקשה לקבל את העניין.

"לא, האמת שלא. אני עוד זוכר את הלידה, היא הייתה כל-כך מסובכת… אבל בסופו של דבר המשפחה שלנו קיבלה את הדבר המתוק ביותר אז הכל היה שווה את הרגע הזה." סור צחקק, נזכר בפרצופו המבוהל של טיירון כששמע שהלידה הסתבכה קצת כי הופ היה עקשן. אך הוא לא יכול לשכוח מה הגיע חודש אחרי, טיירון כרע ברך מול שון והתחנן שיתחתן איתו. כמובן ששון הסכים אך ביקש לחכות עד שהופ יוכל לזכור את האירוע כדי שלכל אחד יהיה זיכרון מהיום המרגש בחייו.

"אתה זוכר את הפרצוף של דמיאן? חשבתי שהוא הולך להתאשפז ליד דיימונד," הזכיר סור בעוד רבולט פרץ בצחוק מתגלגל בעודו מנסה לא לשחרר את ההגה.

"עזוב את זה, זוכר שהוא אמר שהוא גמור מעייפות אחרי הלידה והלך לישון במיטה שהביאו לו לחדר של דיימונד? כאילו הוא זה שילד…" סור לא יכל שלא לצחוק, מאז כולם הקניטו את דמיאן.

"אני בעיקר לא יכול לשכוח את הבכי שלו כשהוא ראה את הופ בפעם הראשונה, הוא כל-כך התרגש ולא יכול להפסיק לנשק את דיימונד." חיוך קטן עלה על פניהם של השניים.

"שלושה חודשים אחר כך קינג ופרינס התחתנו, הם הגשימו את החלום שלהם למרות ששמעתי שיש חלום או שאפשר לומר מטרה חדשה. הם מתכננים לאמץ ילד יחד," סיפר רבולט את ששמע בסלון לפני שבוע.

"אומייגאד, יהיה לנו עוד תינוק בבית? איזה כיף!" רבולט שלח את ידו לסור, משלב את אצבעותיהם יחד בעודו מביט ביד נטולת התכשיטים ולא יכול היה שלא לדמיין איך טבעת אירוסין מקשטת את האזור הריק.

"בסופו של דבר הצלחנו והגשמנו הרבה חלומות בזמן הזה. דיימונד ודמיאן התחתנו והביאו את הופ, פרינס וקינג התחתנו והם בדרך להביא תינוק, שון וטיירון התארסו ורק מחכים לאותה חתונה שהם מתכננים." סור הנהן לאותן מילים.

"ולא נשכח את הצעת הנישואין המרגשת של דילן, אני חושב שאף פעם לא ראיתי אותו לחוץ כמו באותו יום אבל זה היה צפוי שהם יגידו כן. עכשיו הם רק צריכים להתחיל לתכנן. שמעתי שסקול רוצה שזה יהיה בחצר שלנו," הסביר סור בעודו מעלה את רגלו על כיסא הנוסע.

"אם כבר מדברים על הצעת נישואין, בוא נדבר על האחרונה שקרתה לפני חודש. מי היה מאמין שלבן דוד שלי יהיה אומץ להציע… הייתי בטוח שהוא לא יעשה את זה בקרוב אבל הוא כן ועכשיו אני נשאר מאחור." סור צחקק למשמע המילים.

The green shadow of soring revoltWhere stories live. Discover now