החבורה ישבה לה בסלון בשעות הצהריים המוקדמות. הטלוויזיה דלקה על ערוץ רנדומלי אשר שידר תחרות טריוויה ומבלי לשים לב, כלל חברים החלו לענות על השאלות שנשאלו, מתווכחים ביניהם בהפסקת הפרסומות ולאחר מכן מגלים מי צדק ומי טעה.
התוכנית הייתה לקראת סיום כאשר נשאלה השאלה: "לפי המיתולוגיה היוונית: מי האדם שעף קרוב מדי לשמש ומת?" המנחה הקריא את ארבעת האופציות. "אחת: הרקולס. שתיים: אכילס. שלוש: איקרוס. ארבע: אורפאוס."
"לדעתי התשובה היא ארבע," אמר דיימונד בזמן שנשען קדימה בציפייה. לצידו ישב שון שבכלל לא ניסה לענות ורק בהה בפרופיל פרצופו של בן זוגו. מצדו השני ישב סור שגיחך לאותה תשובה לפני שהניח את ראשו הצבעוני על הרגליים הדקיקות.
"ממש לא, התשובה היא שלוש, איקרוס," אמר סור בביטחון בעודו לוקח את היד הקטנה ומניח אותה על שיערו ברמיזה מובהקת שישחק לו בשיער.
"לא, התשובה היא ארבעה," עמד דיימונד על שלו. הוא בחן את העיניים הסגולות שהביטו עליו בערמומיות, בטוח בכך שחברו מנסה להפיל אותו בפח.
"התשובה היא שלוש," אמר שוב סור בשעה שחייך את חיוכו המוכר. "בוא נתערב, המפסיד ילך להביא את החלקים שהזמנו לרכבים ולהארלי." כלל החבורה הסתכלה על השניים שלא ניתקו את מבטם.
"סגרנו." לחץ דיימונד את היד המצולקת, לא נותן לכך להפריע לו, הוא רק רצה לנצח. רבולט בחן את השניים בחיוך לפני שהעביר את מבטו לדמיאן ודילן שישבו על כיסאות שלקחו מפינת האוכל, מסמן לעצמו בראשו שחייב לקנות עוד פינות ישיבה לאחר שהמשפחה שלהם גדלה כל-כך הרבה. עיניו התקבעו על דמיאן שזעף בשקט, והאסייתי למחצה ניסה להבין למה, דמיאן בדרך כלל לא זועף כך.
"תודה שהמתנתם לנו!" אמר המנחה, גורם לפניהם של כולם להסתובב אל הטלוויזיה בעודם מקשיבים לנאמר, רוצים לדעת מי ניצח. "נחזור על השאלה שוב לטובת אלו שהצטרפו רק עכשיו. לפי המיתולוגיה היוונית: מי האדם שעף קרוב מדי לשמש ומת? אחת: הרקולס. שתיים: אכילס. שלוש: איקרוס. ארבע: אורפאוס."
עיניהם של התאומים עברו מהצמד שהתערב אל הטלוויזיה שוב ושוב. דילן בחן אותם בחיוך, נהנה לראות את מעריציו כך וזאת הייתה הפעם הראשונה שרצה לשים עין על אחד מהם אך לא ידע על מי.
"והתשובה היא." שוב המתח השנוא על כולם הגיע, מנגינה שניסתה ליצור אווירה מותחת אך רק גרמה לכולם להתעצבן. "שלוש. איקרוס," אמר המנחה ושנייה אחרי נשמע קולו של סור שהרים את ידיו באוויר.
"היה שווה לקרוא את סיפורי המיתולוגיות." דיימונד נאנח לו בשקט, מבין שהוא נפל בפחו של סור משום שאם הנער החליט להתערב, הגיוני מאוד שהוא ידע לאן הוא מכניס את עצמו, מה שלא קרה מצידו של דיימונד.
"אוקיי, הפסדתי, אני אסע להביא את החלקים, מרוצה?" סור הנהן לבטן השטוחה שפניו היו קבורות בה בשעה שדיימונד רק נאנח בחיוך, שולח את ידו על מנת ללטף את השיער הצבעוני והמיוחד של חברו הטוב.
YOU ARE READING
The green shadow of soring revolt
Azioneהחיים הם כמו כביש, עליות ומורדות ניצבות בכל מקום וכל מה שנותר לנו, הנוסעים, הוא לנווט את הרכב שנקרא ליבנו בין לבבות אחרים, מכוניות אחרות. ייתכן שנפגוש מהירים יותר, מהירים פחות, כאלו שעברו תאונות קשות וכאלה שפעם נסעו על הכביש ועכשיו לא. "חברים, אנחנ...
