נ.מ ג'יימס
" מה אתה הולך לעשות עכשיו?" שאל שון "נחכה עד הבוקר ונבטל את התלונה " אמרתי "אז כל זה היה בשביל שתישאר לילה במעצר וזהו ?" "כן ,אבל זה לא יהיה הדבר היחיד שאני יעשה לה" "תאמין לי אתה .." אמר שון והלכנו חזרה לבית יתומים...
נ.מ סול
זרקו אותי לאיזה תא עם נשים שהתלבשו ממש חשוף "שחררו אותי בבקשה, אני לא עשיתי כלום!" אני ממשיכה לייבב "בבקשה" "גם אני לא עשיתי כלום" אמרה אחת הנשים "אבל אני לא צורחת כמו משוגעת ועושה לכולם כאב ראש" המשיכה והתקרבה אליי "שרשרת יפה" אמרה והסתכלה על השרשרת שאבא שלי קנה לי ביום הולדתי ה-5 "תביאי לי אותה" אמרה והתנשאה מעליי בכמעט שתי ראשים "אני לא יכולה זה מאבא שלי" אמרתי והיא צחקה "שמעת אותה שירלי?" היא פנתה אל אישה אחת שמאחוריה "היא סירבה לי" צחקה חזק יותר וכך גם חברה שלה שירלי, ואז היא הפסיקה לצחוק והביטה בי במבט מפחיד כל כך שרגליי רעדו "אמרתי לך להביא לי אותה!" צעקה ותלשה את השרשרת מצווארי, היא דחפה אותי על הסורגים ונפלתי על הריצפה ועצמתי עיניים מעוצמת הכאב בגבי , אף אחד לא מסרב לי" אמרה ותלתה את השרשרת שלי על צווארה, וני נשארתי על הריצפה בצד, בוכה.
למחרת התעוררתי מרעשים של המנעול וישר קמתי מהריצפה , השוטר קרא לי ובאתי אחריו ,נסענו לאיזשהו מקום שאני בטוחה שזה לא בית היתומים "מה אנחנו עושים כאן?" שאלתי ואין מענה "מה זה המקום הזה?" המשכתי לשאול אבל שוב אין תשובה , הכניסו אותי לאיזה חדר והיה שם איזה רופא עם כל מיני ציוד "היי ,את יודעת מה אנחנו נעשה עכשיו?" שאל ברכות הרופא וריחם עליי קצת ,הנדתי את ראשי "אנחנו נעשה לך בדיקת בתולין זה קצת יכאב ו..." " בדיקת בתולין ? למה ,לא עשיתי כלום ,א..אני עדיין בתולה אני רק בת 16!" קטעתי אותו והתחלתי לבכות "אני מצטער זה מה שביקשו ממני לעשות" אמר וכולי רועדת מפחד "את תצטרכי לעשות מה שאני אומר אלא אם כן את רוצה לחזור למעצר, בסדר?" המשיך והנהנתי למרות שזה ממש לא היה בסדר, אבל לא רציתי לחזור למעצר.
יצאתי מהבדיקה, כולי בטראומה! , אני לא מאמינה שאישרו לעשות לי את זה , כולי רועדת, בקושי עומדת ,שתי שוטרים תופסים אותי משתי הצדדים בשביל שלא אפול , נכנסנו לניידת ונסענו אל בית יתומים , בכניסה חיכו לי המנהל ואמה ושירה. אמה ושירה ישר תפסו אתי והתקדמנו לחדר , בדרך ראיתי את ג'יימס ואת שון מסתכלים עליי מופתעים ומרחמים כאילו זה לא קרה באשמתם, הגענו לחדר שכבתי המיטה ואמה כיסתה אותי וליטפה את ראשי ,אני מצטערת כל כך" לחשה והדמעות זלגו על לחיי " זה לא באשמתך, את לא צריכה להתנצל" אמרתי רועדת ומייבבת".
נ.מ ג'יימס
בוקר , ביטלתי את התלונה והמשכתי לחדר אוכל "ג'יימס!" שמעתי מאחורי את אמה צועקת "איך אתה לא מתבייש לעשות את זה לילדה המסכנה, אתה אפילו לא יודע מה היא סבלה" "תירגעי ביטלתי עכשיו את התלונה עוד מעט יביאו אותה" אמרתי בכעס ואדישות "או תודה רבה באמת שנזכרת לבטל" אמרה ועיניה התמלאו בדמעות "תגידי את מה שאת רוצה לגיד" אמרתי באדישות "בגללך עשו לה בדיקת בתולין!" "מהה?" "אל תשחק את עצמך כאילו לא ידעת שלממשלה לא אכפת שיעשו לילדות בבית יתומים בדיקה אם הן נעצרות על משהו כזה" צעקה עליי בפעם הראשונה "עכשיו אם תסלח לי, אני הולכת לעזור לה בשער" אמרה והלכה, הלכתי רחוק מידי, סול צעירה ואני בטוח שהיא הייתה עדיין בתולה.
נ.מ סול
יומיים כבר לא הלכתי לבית ספר , רק שכבתי במיטה והקאתי את מה שהביאו לי לאכול ,אבל כבר נמאס לי להיות כל היום במיטה ולרחם על עצמי ,אני צריכה להתעורר על עצמי ולהיות חזקה. קמתי מהמיטה והתארגנתי לבית ספר "בוקר טוב בנות " אמרתי בחיוך כאילו כלום לא קרה הילה גיכחה "אמרתי לכן שהיא עושה את עצמה " " תסתמי הילה" צעקה אמה " סול גיבורה שלנו" אמרה שירה וחייכה אליי והן חיבקו אותי חזק.
YOU ARE READING
ציפורים נודדות
Romanceג׳יימס מניח את ידיו על מותניי וגורם לבטן שלי להתהפך , אני מושיטה ידיי ומלפפת אותן על צווארו , הוא נאנח ואני מרימה אליו את מבטי , עיניו הירוקות היתכהו, אנחנו מתחילים לנוע בקצב המוזיקה , שפתיו מתהקלות לחיוך קטן ואז חוזרות למצבן הרגיל , אני מחייכת טיפה...
