תקציר לפרק הקודם:
כשאני יוצאת מהשירותים אני רואה את ג׳יימס מדבר עם איזה מישהו בשנות הארבעים שלו וניראה שהוא עצבני עליו , הבן אדם מנסה למשוך את ג׳יימס אל היציאה אך ג׳יימס משתחרר מאחיזתו ומסתכל סביב כאילו מחפש משהו ואז עיניו עצרו עליי , הוא חיפש אותי! , הוא נושם לרווחה ואז מסתכל על משהו מאחוריי, פניו החווירו , אני שומעת רעש גדול ואז אנשים צורחים אני שומעת את קולו היפה של ג׳יימס צורח את שמי ואז חושך.
נ.מ ג׳יימס
״סוללל!!״ אני צועק כשאני רואה שהכדור שהאויב ירה פגע בה, אני מתחיל לרוץ אליה בין האנשים שבורחים מהאולם בפאניקה מהרעש החזק של הירייה, שאני מגיע אליה היא שוכבת על הריצפה מעולפת,אני מתכופף אליה ומרים אותה בזרועתיי, ״תישארי איתי תישארי איתי״ אני לוחש אליה ומתחיל לרוץ אל היציאה ״ סול? מה קרה?״ שירה שואלת בדאגה בכניסה לאולם, כניראה הם הלכו למקום אחר וחזרו ששמעו את הרעש. אני לא עונה לה מלחץ וממשיך לרוץ , השומר רואה אותי מגיע וישר פותח את השער, אני מכניס אותה למושבים האחורים, הדלת מהצד השני נפתחת ושירה נכנסת ומניחה את ראשה של סול על ברכיה, אני לא מסוגל לומר לה שום דבר ונכנס למושב הנהג. אני נוסע כמו משוגע אל בית החולים ושומע את שירה מתחננת לסול שתפקח את עיניה, אנחנו מגיעים, אני מרים את סול ונכנס אל בית החולים , ״ תעזרו לי בבקשה!״ אני צורח כל המבטים הופנו אלי ואל סול, אני שומע את המזכירה ממלמלת לטלפון ׳חירום לכניסה עכשיו, אני חוזרת חירום לכניסה עכשיו!׳ אחריי כמה שניות ארבעה אחים ורופא מתקרבים אלינו עם אלונקה , אני מניח את סול על האלונקה ומתחיל לרוץ במיסדרון ביחד עם הרופא והאחים ״מה קרה?״ שואל הרופא בלחץ , אני לא עונה , אני לא מסוגל ״ פיגוע ירי בבית יתומים״ שירה מסבירה בבכי , אנחנו מגיעים אל חדר הניתוח ועוצרים אותנו בכניסה, אני מרים את ידיי אל פניי , ומתחיל ללכת הלוך ושוב , אני נכנס ללחץ ומרגיש את הדמעות מתחילות לרדת, אני יוצא מהמבנה , נכנס לאוטו ומתחיל לנסוע, אני לא יודע לאן , אני פונה לסוג של חנייה ריקה באמצע שום מקום, אני יוצא מהאוטו ,משחרר את העניבה וכמה כפתורים מהחולצה כי אני פאקינג לא מצליח לנשום!!! ״למה?!״ אני צורח אל השמים השחורות ״למה ,אלוהים ,למה?!״ אני מתחיל לבכות ״ מה היא עשתה שכל זה מגיע לה?!?״ הקול שלי נשבר , אני שומע את שון צועק את שמי ״אחי אתה בסדר?״ הוא שואל ״ לא אחי״ אני צועק ״לא שהיא גוססת בגללי!״ קולי נשבר שוב, הוא נותן לי סטירה משום מקום ואני מתעצבן עליו ״ שלא תעז להאשים את עצמך בזה!״ הוא מאיים עליי ״ אבל זה כן, הם ניסו לפגוע בי דרכה!!״ אני צועק בעצבים...
*פלאשבק
״ג׳יימס״ אני שומע קול מוכר קורא לי, אני מסתובב ורואה שם את דוד העוזר האישי של אבי ״דוד מה אתה עושה פה?״ אני שואל אותו בשקט שאחרים לא ישמעו אותי ״ אתה צריך לצאת מפה ומהר ,הם באים״ הוא אומר בלחץ ״מה? איך? אנחנו לא בהפסקת אש?״ ״ מסתבר שלא, קדימה״ פוקד עליי ומושך בידי ״ רגע!״ אני צועק שאני משתחרר מאחיזתו, אני מחפש אותה בלחץ שקרה לה משהו, ואז אני רואה אותה, אני נאנח והיא מסמיקה כשרואה שאני מסתכל עליה , ואז אני רואה אותו, הוא מסתכל עליי ואז על סול, הוא מרים את הנשק ויורה בה....
*סוף פלאשבק
״הם?״ הוא שואל ״ אתם לא בהפסקת אש?״ ״מסתבר שלא״ אני מחקה את דוד , ״ אני חייב לחזור לבית חולים״ אני מסביר ״אתה לא נוהג, אני אסיע אותך.....״
YOU ARE READING
ציפורים נודדות
Romanceג׳יימס מניח את ידיו על מותניי וגורם לבטן שלי להתהפך , אני מושיטה ידיי ומלפפת אותן על צווארו , הוא נאנח ואני מרימה אליו את מבטי , עיניו הירוקות היתכהו, אנחנו מתחילים לנוע בקצב המוזיקה , שפתיו מתהקלות לחיוך קטן ואז חוזרות למצבן הרגיל , אני מחייכת טיפה...
