ציפורים נודדות

פרק 7

תקציר מהפרק הקודם:

יצאתי משירותי הבנות והורדתי את העניבה המזורגגת של התלבושת האחידה כשהקשתה לי לנשום , מה קורה? עד לפני חצי חודש שנאתי את הילדה ועכשיו בגללה אני אקבל התקף לב , אלוהים ג'יימס תתאפס על עצמך!!

חזרתי עם הסבון פנים לשירותים כשנכנסתי ראיתי את סול משפריצה על עצמה מים והיא ניראתה כלכך..... ‏יפה כמו מלאך .. רגע מה נסגר איתי ניערתי את ראשי כדי שהמחשבות האלה יצאו לי מהראש ״הכל בסדר?״ פתאום שמעתי אותה אומרת
״אה? כ..כן כן״ אמרתי ובהיתי בה לכמה שניות והיא החזירה לי מבט שואל ״אמ הבאתי את ה.. הסבון פנים״ אמרתי וניפנתי אותו באוויר והיא חייכה את החיוך עם הגומה שאני רוצה לגור שם כל חיי .... דיי מה קורה לי נשפתי את האוויר שהחזקתי והתקדמתי אליה , הבאתי לה את הסבון פנים והיא אמרה ״תודה״ והתחילה למרוח על הפנים הרטובות שלה . כבר פעם חמישית שהיא שוטפת את הפנים ברצף ויש שיפור אבל כבר לא יכולתי להתאפק ולקחתי קצת סבון ביד וסיבנתי לה את הפנים , ניסיתי להתחמק להסתכל בעיניים ולהישקע שוב במחשבות...

נ.מ סול

ג׳יימס כרגע מסבן לי את הפנים!! ג׳יימס! ואני לא יודעת למה אני אוהבת את זה!! סול תירגעי אל תשכחי את מה שהוא עשה לך , אל תתני לו להתקרב אלייך ״ זה מספיק תודה ״ אמרתי ומיהרתי לשטוף את פניי , למרבה הפלא כל האדום יצא ״תודה שעזרת לי״ אמרתי עם ראש מורכן בזמן שהוא שוטף את ידיו ״זה שום דבר, תודה שכיבסת לי את הבגדים״ אמר ואני הלכתי לקחת נייר כדי לנגב את הפנים "זה שום דבר" חזרתי אחרי דבריו בחיוך הושטתי לו גם חתיכת נייר והוא לקח אותה ואמר תודה , ״ אממ אני עכשיו צריכה ללכת לחדר מוסיקה ״ אמרתי ״אה גם אני ״ אמר ״ בואי נלך ״ אמר והתקדמנו אל חדר המוסיקה , כשנכנסנו המורה איציק כבר היה שם.. ״המורה סליחה על האיחור״ אמרתי והוא הנהן בהבנה ואמר ״ קדימה לעמדות , סול את יושבת על הכיסא הגבוהה ליד המיקרופון וג׳יימס אתה למקום הקבוע עם הגיטרה״ התקדמתי אל מקומי אבל הבעיה הייתה שהכיסא היה יותר מידי גבוה ולא הצלחתי לעלות עליו, ואז שמעתי גיחוך לידי ג׳יימס הושיט לי יד כדי לעזור , הנחתי את ידי בידו ועליתי ״ תודה ״ אמרתי בעוד שידי מעקצצת ממגעו של ג׳יימס , ״ טוב עכשיו שאתם במקומות אני רוצה ליידע אותכם שעוד שבוע יש את נשף החורף שלנו ואני רוצה שתופיעו שם ״ אמר ״מה ? שבוע ? איך נספיק ?״ אמרתי ...