ציפורים נודדות

פרק 33

נ.מ סול

"מה?!" שירה ואמה צועקות אליי וסביר להניח שהחרישו אותי, אני משפשפת את אוזן ימין כדי לרכך את הכאב "יש לי דייט מחר" חזרתי על עצמי והן המשיכו להביט בי כאילו אני רוח רפאים שיושבת לידם ואוכל איתם ארוחת ערב "את רצינית?" שואלת אמה, אני מנסה לחייך אליה ומהנהנת, שקט שורר בשולחן, אני סופרת את השניות במוחי 3..2..1 צווחות יוצאות מפיהן של אמה ושירה, הן נעמדות ומתחבקות ואז מעמידות אותי ומחבקות אותי, הן מתחילות לקפוץ ולא משאירות לי ברירה אלא לקפוץ איתן אם אני לא רוצה ליפול "מה תלבשי?" שירה שואלת ואנחנו נפרדות "לא יודעת, אני אמצא איזה שמלה-" "רגע, לא אמרת לנו מי זה" אמה מתפרצת, אנחנו שוב מתיישבות והם מצפות לתשובה ממני "נכון זה שהיה מנגן איתי בעבודה? תומס?" הן מהנהנות "זה הוא" הן צווחות, אבל אז הן מביטות בי ברצינות "אבל את לא מתרגשת" שירה אומרת, זו לא הייתה שאלה, אני הסכמתי לצאת עם תומס רק בשביל להוציא את ג'יימס מהראש. כל השלוש שנים האלה לא הייתי מסוגלת לצאת עם אף אחד אחר, המחשבה על זה הייתה נראית לי כמו בגידה, אבל עכשיו אני צריכה להתרחק מג'יימס יותר מאז, כי הוא מצא אותי. "אני פשוט עייפה" אני אומרת ומעקלת את שפתיי לחיוך מעוות הן מביטות  באחת השניה ואז שוב מביטות בי, הן מהנהנות ואז ממשיכות לאכול וכך גם אני. "שירה אמרה לי שהחלקת" אמה קוטעת את הדממה ואני נשארת עם הכף מלאה אוכל מול פי, אני מניחה אותה ובולעת את רוקי "כן, אבל הכל בסדר אל תדאגו מזה בנות, אני בסדר" אני מנסה להרגיע אותן "הלכת לרופא?" אמה שואלת "לא, באמת שלא צריך" "בטח שצריך, מה אם קיבלת מכה חזקה מידי, מה אם יש לך סדק בגולגולת, מה אם..." אני מניחה את ידי על ידה של אמה כדי להרגיע אותה "הכל בסדר, מבטיחה" "אבל בכל זאת תלכי לרופא" "אוקיי" אני מבטיחה, שוב השקט שורר בשולחן אבל למזלנו שירה מצילה את המצב ואומרת "בואו נלך לבחור בגד לסול בשביל הדייט שלה" אמה קמה בהתרגשות ואני מחייכת אל שירה, אנחנו מנקות את השולחן והולכות לבחור בגדים.

תומס: עשר דקות אצלך, מוכנה?

- ברור, אני מחכה.

אני ממש לא מוכנה, הרגע יצאתי מהמקלחת אבל היום לא חפפתי אז למזלי לא אצטרך לעשות פן, אני לוקחת את השמלה הפרחונית שאני והבנות בחרנו אתמול ולובשת אותה, אני שמה מסקרה וליפגלוס, שמה בושם ונועלת נעליי סניקרס לבנות בדיוק כשתומס שולח עוד הודעה. "ביי בנות, אני יוצאת" אני צועקת לחלל הריק של הסלון ושומעת כל אחת מחדרה צועקת לי בהצלחה.

אנחנו נכנסים למסעדה יוקרתית שתומס אמר שפתחו לפני שבועיים ולמזלנו הוא הזמין שולחן בזמן, כשאנחנו מתיישבים אני מרגישה שמישהו בוהה בנו, אני מביטה ברחבי המסעדה ועיניי עוצרות על שולחן מלא בגברים עם חליפות ואחד מהם הוא האחד ולא אחר מאשר ג'יימס, הוא מסתכל עלינו בזעם רב כל כך שאני חוששת שהשולחן שלנו יעלה באש "אנחנו יכולים ללכת למקום אחר אם את רוצה" אמר תומס כשהביט לאן שהבטתי, אני מנידה בראשי "לא, הכל בסדר" אני אומרת ושותה מהמים שבכוס לידי, מה הוא עושה פה?

נ.מ ג'יימס

מה היא עושה פה? אני ידעתי שיש לה דייט עם הגיטריסט אבל למה פה? אני נמצא בפגישה עסקית עם מנהל המסעדה. כמו כולם, הוא מבקש שנעזור לו בעניין הכספי, הוא רוצה הלוואה מאיתנו, חלקם מחזירים לנו את הכסף בזמן וממשיכים בעסקיהם או ממשיכים לעשות איתנו עסקים, וחלקם לא מחזירים את הכסף בזמן ופה יש להם בעיה איתנו, מנהל המסעדה הזה הוא מהחלק השני. תכננו להיפגש עם מנהל המסעדה בשביל לשמוע את תירוציו ואם הם לא מוצאים חן בעיני, כמו תמיד, אנחנו מחריבים את המקום, וכרגע כל התוכנית מבוטלת בגלל שאני לא יכול לעשות את זה כשסול כאן, זה עלול לסכן את חייה. "התוכנית מבוטלת, תגיד להם לחזור" אני אומר אל שון, הוא מפנה את פניו אליי בהבעה מבולבלת "מה? למה?" אני נאנח "פשוט תעשה את זה, אחר כך  אסביר לך" אמרתי בשיניים חשוקות והוא הנהן וקם מהשולחן, גם אני קם ומורה לאנשי הפגישה להמשיך. אני מגיע אל השירותים ושוטף את פניי, אני עוצם עיניים מנסה לנשום עמוק ולהירגע, אני שומע את הדלת הראשית של השירותים נטרקת, אני פוקח את עיניי ואוטומטית היד שלי תופסת באקדח התפוס במותני, אני ממהר להרחיק את ידי משם כשאני רואה את סול עומדת מולי ומתנשפת בזעם כמוני. "מה אתה עושה כאן?" "מה אני עושה כאן? מה את עושה כאן?" היא מגחכת בעצבים ומתקרבת צעד "תשמע אתה לא תהרוס לי את הערב, שמעת?" הפעם אני זה שמגחך ומתקרב צעד "נראה שהערב הזה לא כזה חשוב אם את עזבת אותו בשביל להיות פה איתי בשירותים" היא מסמיקה ומנסה לסטור לי אך אני תופס את ידה בשניה האחרונה, היא מרימה את ידה השניה אך אני תופס גם אותה, אגודליי לוחצים על מפרקי ידיה ואני מגלה שהדופק שלה מואץ כמו שלי, היא מנסה להשתחרר אך אני לא משחרר, אני שם את ידיה מאחוריי גבה ומקרב אותה אליי, היא מביטה בפניי לשנייה וכשמגלה שאנחנו קרובים כל כך כשאנחנו נושמים את הנשימות של אחד השניה היא מפנה את ראשה לצד וסנטרה נתקל בכתפי "עזוב אותי" היא אומרת בקול רועד ומנסה להשתחרר אך אני לא עוזב, אני לא רוצה "ג'יימס, תשחרר אותי" היא צועקת ושוב מביטה בי, אני מצמיד את מצחי אל מצחה "אני לא יכול" אני אומר בקול צרוד, אני מסניף את ריחה הממכר ועוצם את עיניי "ג'יימס, בבקשה" היא לוחשת, אני לוקח נשימה עמוקה מריחה כאילו הוא החמצן האחרון וכשהיא תתרחק אפסיק לנשום, אני משחרר את את אחיזתי בידיה והיא מועדת אחורה, דמעה נופלת על לחיה האדומה "אני שונאת אותך" היא אומרת בקול רועד ויוצאת מהשירותים, ואני כבר לא מצליח לנשום.