פרק 20

794 38 0
                                    


תקציר לפרק הקודם:

שלוש אחיות והרופא נכנסו אל החדר בריצה, הצפיצופים הופכים לציפצוף אחד ארוך ואני הולך להשתגע , הרופא מתחיל החייאה ידנית והאחיות מכניסות אל פיה של סול מנשים ידני , ״סול!!״ אני צועק ״סול תחזרי! בבקשה תחזרי!!״ אני מתחנן ודופק על החלון....

שירה ואמה בוכות וצופות בסול, ושון מנסה להחזיק אותי כדי שלא הכנס לשם , הרופא לא מוותר ומתחיל החייאה עם דפיברילטור(מכשיר החייאה חשמלי), ״ את מסוגלת ציפור, אני אוהב אותך״ אני אומר ומניח את מצחי על החלון, הציפצופים חוזרים למצב הרגיל ואני מרים את ראשי ומחייך, ״היא עשתה את זה״ אני לוחש , אמה ושירה מתחבקות, אני דופק על החלון בשביל לסמן לרופא לצאת שניה והוא יוצא אליי ״ קודם כל תודה ודבר שני אני רוצה להיכנס״ ״כרגע אתה לא יכול היא עברה מצב קריטי ועד הערב אנחנו נשלח אותה לחדר מחוץ לטיפול נמרץ, לשם תוכל להיכנס״ ״רגע , אתה אמרת בעצמך שהיא עברה מצב קריטי עכשיו איך אתה שולח אותה למחוץ לטיפול נמרץ?״ ״ מה שקרה לה היה התקף שהגוף שלה עשה בגלל שניסתה להתעורר מוקדם מידי, וזה אומר שכניראה באמצע הלילה היא תתעורר״ אמר הרופא, הודיתי לרופא והמשכתי להסתכל עליה, כשתתעורר אני חייב להגיד לה שאני אוהב אותה.

כמו שהרופא אמר , שלחו את סול לחדר מחוץ לטיפול נמרץ, המנהלת ביקשה שרק אחד ישאר עם סול וכולם יחזרו לבית יתומים לפני כיבוי אורות, אני ביקשתי מהבנות שאני אשאר והן הסכימו.כרגע אני יושב ליד המלאך היפה שלי , מושך את השמיכה אליה ומוציא את ידיה הקטנות כדי שיהיה לה נוח , שמתי את קבוצת השערות שיצאו לה מהצמה מאחוריי אוזניה הקטנות , אני מתבונן בה ישנה ומלטף את גבי ידיה ומתפעל מאיך בן אדם יכול להיות כזה יפה ותמים.

נ.מ סול

התעוררתי בתוך מיטה בחדר חשוך , ידיים גדולות ומחוספסות תופסות בידי השמאלית , אני מסתכלת על מי שתופס לי את היד ורואה את ג׳יימס ישן על כיסא ליד המיטה , מצד אחד אני לא רוצה להעיר אותו ומצד שני אני לא רוצה שיתעורר עם כאבים בגלל שישן על כיסא ולא על מיטה כמו בן אדם נורמלי, ויש לי מלא שאלות כמו איפה אני? מה אני עושה פה? ולמה ג׳יימס ישן על כיסא לידי?, הדלקתי את המנורה שעל השידה הקרובה למיטה וג׳יימס התעורר ישר כמו חייל, ״סול? התעוררת?״ הוא שואל עירני כאילו לא ישן עכשיו אך קולו הצרוד מוכיח את זה ״ כן , איפה אני?״ ״את לא זוכרת מה קרה לך?״ ״ לא ,אבל אני מרגישה קצת חלשה״ ״ היה פיגוע בנשף , ירו בך אבל הכל בסדר עכשיו״ הוא אומר כאילו מנסה להרגיע את עצמו יותר מאשר אותי ״את רוצה שאני אביא לך משהו?״ שואל ״האמת, אני רעבה״ ״ברור מה את רוצה שאני אביא לך?״ ״זה קצת מוזר ולא נעים לי, אתה בטח רוצה לישון״ אני אומרת ובטוחה שאני מסמיקה ״מה שאני רוצה עכשיו זה להביא לך לאכול״ אומר בביטחון ״עכשיו , מה את רוצה שאני אביא לך?״ הוא שואל שוב ״ שווארמה אבל לא נראה לי פתוח בשעה כזאת אז לא...״ ״ רוצה בלאפה?״ הוא קוטע אותי ומתקשר למישהו ״ כן אבל תקנה גם לך , אני לא אוהבת לאכול לבד״ אני אומרת מחייכת אליו והוא מחייך אליי בחזרה.

אחריי שסיימנו לאכול דיברנו וצחקנו שעות על שטויות שסתם עלו לנו לראש.

ציפורים נודדותWhere stories live. Discover now