נ.מ סול
כשחזרתי לשולחן ראיתי שהאוכל ובקבוק היין שלנו הגיעו, רק שבקבוק היין היה כמעט ריק. ״זה הגיע ככה?״ שאלתי את תומס, כשהרים את פניו אליי זה כבר ענה לי על השאלה ״זה בסדר, את יכולה לחזור אליו״ הוא אמר והניף את ידו מולי ״ אני לא-״ ״זה בסדר סול, אני ידעתי שקורה בינכם משהו אבל בכל זאת הצאתי לך״ הוא שתה מהבקבוק עוד קצת ושתיקה שררה חוץ מרעש האנשים והצלחות ״בואי אני אסיע אותך הביתה״ הוא הניח את הבקבוק וקם אך התיישב מהר מהסחרחורת ״לא אתה לא יכול לנסוע במצב הזה, בוא אני אזמין לנו מונית.״
״מצטערת״ לחשתי לתומס בזמן שאנחנו יושבים על הספסל ליד המסעדה ומחכים אל המונית ״זה בסדר״ הוא חזר על המילים של עצמו והניח את ידו על ירכי וליטף אותה ״תומס...״ אמרתי כשאני קמה ממקומי בשביל להרחיק את ידו ״מה?״ הוא קם בהתנדנדות ״הוא יכול לזיין אותך בשירותים בזמן שאת איתי בדייט ואני לא יכול?״ הוא צועק בזעם ״אתה שיכור״ אני מזכירה והוא צוחק כאילו זו הייתה הבדיחה הכי מצחיקה שהוא שמע בחייו והתקרב אליי עד שהתנגשתי בקיר שמאחוריי...
נ.מ ג׳יימס
״אתה שיכור״ אני שומע קול רועד שאני יוצא מהמסעדה ואחריו צחוק, כשאני מביט לכיוון שהגיע משם הצחוק אני רואה את סול והגיטריסט ״תומס, תעזוב אותי״ סול אומרת בשיניים חשוקות דבוקה לקיר והוא מתחיל לגעת בה, אני מתקדם אליהם כדי להעיף אותו ממנה אך שניה אחריי סול מעיפה אל פניו אגרוף ובועטת לו בביצים, הגיטריסט נופל על הריצפה, אני קופא במקום ומנסה לחשוב מה קרה הרגע וסול מסדרת את בגדיה ולוקחת את תיקה מהספסל כאילו לא עשתה הרגע כלום ״אם עוד פעם אחת תנסה לגעת בי או בכל אישה אחרת ללא רשות, לא משנה אם אתה שיכור או לא, אני הוציא לך את הידיים מהמקום ואשתמש בהם כמדף לבשמים שלי, זה ברור?״ היא צועקת כשרוכנת אליו עם אצבע מורה, היא מרימה את מבטה ופוגשת את מבטי, בהתחלה היא נראית מופתעת אך היא מתאפסת על עצמה וקמה מהריצפה בזמן שהגיטריסט מכווץ על הריצפה וגונח מכאבים, סול מתקדמת אליי ועוצרת כשהיא עומדת מולי ״אני כבר לא הילדה החלשה שאתה מכיר״ היא לחשה נחושה ואני התקרבתי אליה עוד יותר עד שגופנו כמעט נוגעים ״את אף פעם לא היית ילדה חלשה״ אני אומר כשאני מלטף את עצם לחיה החלקה, לשנייה נראה כאילו חזרה למציאות והיא הסתכלה סביב כאילו רוצה לראות אם מישהו רואה אותנו, מונית עוצרת ליד המדרכה שבה עמדנו וסול התרחקה מידי, אנחנו מביטים באחד השניה לכמה רגעים, כמו פרידה ללא מילים ואז סול מתקדמת אל המונית ופותחת את הדלת, היא מרימה את ידה ומנופפת אליי, אני מרים את ידי ומנופף אליה בחזרה, היא נכנסת אל המונית ונוסעת משם, משאירה אותי מאחור ליד הגיטריסט, אני בועט בו והוא צועק מכאבים "אם אני אראה אותך או אגלה שאתה שוב לידה ובכלל אראה אותך בשדה הראייה שלי, אני אכה אותך עם הגיטרה המסכנה שלך ואדחוף את הצוואר שלה עמוק לתוך התחת שלך עד שלא תרצה יותר לנגן שוב בחיים" אני מאיים עליו ועם כל מילה אני חובט בו באגרופי, אני מתרומם ומתקדם אל המכונית שלי, משאיר אותו מכווץ על הריצפה.
נ.מ סול
"סליחה על העיקוב, אנחנו יכולים לנסוע" אמרתי כשסגרתי את הדלת מאחוריי כשנכנסתי למונית, התחלנו לנסוע בזמן שהנחתי את תיקי לידי וחגרתי את עצמי, אמרתי לנהג את הכתובת שלי ושקעתי במחשבות על מה שקרה הרגע, הכרתי צד אפל בתומס, וצד אפל גם בי, אף פעם לא הכיתי מישהו מחוץ לאימוני הגנה העצמית שלקחתי על עצמי לפני שנה וחצי, והפסקתי אותם בגלל מה שקרה להילה... כשהתעוררתי ממחשבותיי הבנתי שהנהג לא הגיב, הרמתי את עיניי אליו "הכל בסדר?" שאלתי וכשראיתי מי יושב מאחורי ההגה, קפאתי. "אמרתי לך להתרחק מאחי." הוא אמר בקולו המאיים "א...אני התרחקתי...ל..לא ידעתי שהוא יהיה...פ..פה" רעדתי, הוא גיחך "אבל ידעת מה יקרה אם לא תתרחקי" הוא הביט בי מהמראה "הפצע בשפה שלך לא הספיק להחלים אפילו" בלעתי את רוקי במאמץ, הוא פנה פנייה חדה לכיוון ההפוך מהדירה שלי ושל הבנות "ל..לאן אתה לוקח אותי?" הוא צחק "אנחנו הולכים להתרחק קצת מאחי" הוא אמר כשהאיץ את המהירות.
YOU ARE READING
ציפורים נודדות
Romanceג׳יימס מניח את ידיו על מותניי וגורם לבטן שלי להתהפך , אני מושיטה ידיי ומלפפת אותן על צווארו , הוא נאנח ואני מרימה אליו את מבטי , עיניו הירוקות היתכהו, אנחנו מתחילים לנוע בקצב המוזיקה , שפתיו מתהקלות לחיוך קטן ואז חוזרות למצבן הרגיל , אני מחייכת טיפה...
