ציפורים נודדות

פרק 13

תקציר מהפרק הקודם:

״ למה אתה משחק בי ככה?״ אמרתי ושחררתי את זרועי מידו , ״א..אני -״ ״מה?״ אמרתי והוא החליק את ידו בשערו ״ מה אתה רוצה ממני?״
כמעט לחשתי ״ כלום ...סליחה״ אמר ויצא מהחדר , גיחכתי ונשמתי עמוק, יצאתי מחדר המוזיקה אל החדר שלנו , הוא היה ריק, לקחתי בגדים למקלחת ובאתי לצאת , אבל אז הילה נכנסה וטרקה את הדלת....

הילה צחקה וישבה לי על המיטה , גילגלתי עיניים ובאתי לצאת אבל היא קמה והעיפה את הבגדים שבחרתי לאחרי המקלחת על הריצפה ״ אופס״ אמרה , התקרבתי אליה והסתכלתי לה בעיניים ״מה אתם רוצים ממני?״ שאלתי ״ מה? זה לא היה ברור?״ אמרה והצביעה עלי ״ תתרחקי . מחבר שלי!״ ״ תאמיני לי אם זה היה תלוי בי הייתי מתרחקת מהבית יתומים הזה בכללי!״ אמרתי , היא צחקה ויצאה החוצה ,התעלמתי הרמתי את הבגדים והלכתי למקלחת ...

נ.מ ג׳יימס

ישבתי בספסל שלי ועישנתי סיגריה, הטלפון שלי צילצל , הוצאתי אותו מהכיס וראיתי שזאת הילה
״מה״ עניתי ״ איפה אתה?״ ״בחוץ ״ ״אנחנו צריכים לדבר , תפגוש אותי בפארק ״ אמרה וניתקה ..
הגעתי לפארק , השעה הייתה עשר ורבע בלילה,
הילה ישבה בספסל ליד העץ שהייתי נפגש שם עם אבא שלה, מעשנת סיגריה, ״ על מה רצית לדבר?״ ״סול״ ״סול״ חזרתי אחריה וזרקתי את ידיי אל צידי גופי ״ מה הבעיה עכשיו?״ שאלתי ״ אני רוצה שתפרוש מההופעה לנשף ״ ״מה? בגלל שהיא שם?״ גיחכתי ״ קיבלת כבר את מה שרצית, אנחנו ביחד״ ״ביקשתי גם שתתרחק ממנה אבל לא עשית את זה״ ״אני לא יכול לפרוש״ ״אז אני לא יכולה לשמור את הסוד שלך ״ היא אמרה והתעצבנתי כל כך שדפקתי אגרוף לעץ מאחוריה , היא הוציאה סיגריה והדליקה אותה , היא הסניפה אותה והושיטה אותה לי ״ תחשוב על זה״ אמרה , לקחתי את הסיגריה מהיד שלה ומעכתי בידי, היא התעלמה והלכה משם ...

למחרת הברזתי מכל השיעורים שהיו לי , אבל הייתי חייב ללכת לחזרה ולהגיד לסול שלא איהיה יותר , אני יודע שהיא תכעס ואפילו מאוד , נשארו עוד ארבעה ימים לנשף , אני לא יודע אפילו אם היא תספיק לבחור שיר לבד.
הגעתי לחדר מוזיקה , היא ישבה שם ושיחקה בקצה של שערה , היא שמה לב אליי וגילגלה עיניים ״בוא נסיים עם זה ״ אמרה והזדקפה ״ למעשה , אני פורש ״ אמרתי והיא הייתה בהלם , ואז גיחכה ״מצחיק מאוד, קדימה שב״ אמרה , ישבתי לידה ״אני לא צוחק , אני מצטער ״ אמרתי ,היא התעצבנה והיא איגרפה את ידיה , היא עצמה עיניים ונשמה עמוק , היא פתחה את עיניה וסקרה אותי עיניה מצאו את ידי הפצועה , היא נאנקה ותפסה את ידי ״מה קרה לך?״ שאלה בדאגה ״ את לא שמעת מה אמרתי עכשיו? אני.פורש!״ ״ שמעתי! חכה כאן ראיתי שיש ארכת עזרה ריאשונה באחד הארונות״ אמרה והניחה את ידי בעדינות על ברכי , היא רצה אל הארונות והוציאה משם את ארכת העזרה הריאשונה , היא חזרה אליי פתחה את הארכה והושיטה את ידה , הנחתי את ידי בידה ״למה את דואגת לי אחרי שאמרתי לך שאני פורש?״ ״כי אתה פצוע״ אמרה שפחה חומר צהוב עם ריח חזק על פד בד ״זה קצת ישרוף ״ אמרה והנהנתי ,היא טפחה בעדינות על פצעיי , זה שרף קצת וניסיתי להסתיר ממנה שכואב לי , אך היא שמה לב ונשפה על פצעיי רוח קרה , היא הרימה את מבטה ומבטינו נפגשו לרגע עד שניערה את ראשה והמשיכה לחטא את פצעיי, היא הבחינה גם בכוויה שגרמה מזה שמעכתי את הסיגריה ואמרה שיש לה משכה שהשכנה שלה הכינה במיוחד לכוויות , בחנתי את כל צעדיה , איך שהלכה אל טיקה , תחבה קבוצת שער שהפריעה לה מאחוריי האוזן הקטנה שלה, פתחה את טיקה והוציאה קופסא קטנה ועגולה עם ציורים של פרחים בצבע תכלת והתקדמה אליי , היא מרחה בעדינות את הקרם על הכוויה וחבשה את ידי ״זהו ״ אמרה והרגשתי כאילו השמיים נופלים , כאילו החלום הורוד הפך להיות סיוט , היא סידרה את הדברים והרימה את טיקה ״ תעשה לי טובה , אל תדבר איתי יותר״ אמרה ויצאה מהחדר...