I Can't L.S

I Can't- 5

נקודת מבט לואי
כרכתי את המגבת סביב אגני ולקחתי עוד אחת סביב גופי, יש מרחק בין חדרי ובין חדר המקלחת.

נעלתי את עצמי בחדרי ולבשתי את הבוקסר הלבן ומיד אחרי זה לבשתי את הפיג׳מה הפרוותית שלי.

נשכבתי על המיטה ואחרי בערך חמש דקות שמעתי דפיקות בדלת.

נאנחתי וקמתי מהמיטה בחוסר רצון,  ״מה״ אמרתי ופתחתי את הדלת, נייל נכנס במהירות לחדר וסגרתי את הדלת אחריו.

״לואי אני רוצה לבקש ממך משהו״ נייל אמר,
״אני סולח״ אמרתי,
״לא זה״ נייל אמר והשפלתי את ראשי.

״א-אני רוצה שתתרחק מהארי״ נייל אמר,
העלתי את מבטי אליו,
״מאז שאתם נפגשתם אני מרגיש שהוא יותר מתרחק ממני, אתה מגן אליו אפילו לפני שידעת על מה רבנו״ נייל אמר.

״א-אני.. הוא עוזר לי״ אמרתי,
״במה בדיוק?!״ הוא שאל,
״נייל..-״ ״לא! תגיד לי מה בן אדם שהכרת לפני כמה ימים עזר לך?!״ הוא צעק.

״אני לא רוצה להגיד״ אמרתי בקול חלש.

״לואי!!״ הוא צעק.

לא עניתי והסתכלתי לריצפה.

״תענה לי!!״ הוא צעק בחוזקה.

״הוא עשה בשבילי משהו שאתה בחיים לא עשית!!״ צעקתי, הוא פרע את עיניו

״כמו מה?!״ הוא צעק,
״הוא מבין את הקושי שלי!!״ צעקתי.

״איזה בדיוק קושי יש לך?!!! שאתה מפגר שלא יודע להכיר חברים?!״ הוא צעק.

דמעותיי מאיימות לצאת.

יצאתי מהחדר במהירות ורצתי במדרגות למטה,
טרקתי את דלת הבית בחוזקה ויצאתי.

פשוט הלכתי ברחוב במהירות.

ניסיתי להגיע לאיפשהו.
רק לא לבית.

-

הלכתי לבית של החבר הכי טוב שלי, זאין.

דפקתי על דלתו ואחרי כמה שניות הוא פתח.

״היי״ זאין אמר ומשך אותי לחיבוק קצר,
״היי״ אמרתי כנגד חזהו.

״הכל טוב?״ הוא שאל, ״בערך״ אמרתי והתנתקתי מחיבוקו.

״אני מפריע?״ שאלתי,
״לא! לא ממש לא״ הוא אמר וחיכיתי.