I Can't L.S

I Can't- 30

הארי יצא כי היה צריך לקחת את אחותו מבית הספר והעדפתי להישאר בבית...

נאנחתי ונפלתי למיטה עם גבי, זאין עמד ליד הדלת ודפק פעמיים, העלתי את מבטי והתיישבתי ״אנחנו יוצאים לאכול...״ זאין אמר וקרץ לי, הנהנתי בחיוך וקרצתי חזרה.

נופפתי בידי והוא יצא מהחדר.

מצויין.. אני לבד.

התקשרתי להארי, אמנם הוא יצא לפני כמה דקות אבל התגעגעתי..

זה צילצל חמישה פעמים ואין מענה...
ניתקתי וזרקתי את הטלפון למיטה.

אחרי חמש שניות הטלפון צלצל והרמתי אותו במהירות, הארי התקשר. עלה לי חיוך ועניתי במהירות.

״היי לואי!!״ שמעתי את קולה של אחותו, ״היי״ אמרתי בחיוך, ״איפה הארי-״ אמרתי ונקטעתי
ששמעתי את דלת הבית נפתחת, כנראה זאין שכח משהו...

״תנתק!!״ שמעתי צעקה ומישהו גדול נכנס לחדר.

״ה-הארי״ ניסיתי לדבר לטלפון.
״תנתק אמרתי!!!״ הוא צעק שוב, ״מה קורה שם?!״ שמעתי את אחותו, הוא סטר לפניי בחוזקה. יבבה נפלטה מפי והלכתי אחורה.

״לואי!!״ אחותו צעקה.
הוא לקח את הטלפון וניתק.
ליבי נחת.

הוא התקרב אלי והרים אותי מחולצתי.
״אוליביה אמרה שיש פה מישהו שצריך טיפול״
״ב-בבקשה אל תעשה ל-לי כלום בב-בבקשה״ ניסיתי לדבר.
הוא חייך חיוך ארסי וידיו הורידו את מכנסיי.
ליבי החסיר פעימה.

״ת-תפסיק״ אמרתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו.
״אל תזוז!״ הוא אמר ואחז בידי חזק יותר.
דמעותיי יצאו.

מכנסו ירד וידיו ירדו לאגני, זה מרגיש כל כך שונה מאיך שהארי נוגע בי. הארי נוגע בי עם רצוני, עם תשוקה, עם אהבה, ברוכשניות.
הוא לא.

סגרתי את עייני בחוזקה וניסיתי להשתלט על דמעותיי.

שמעתי רעש של אנקה ופתחתי את עייני, הארי עמד מאחורי הבחור וידו מכוסה בדם.

״ה-הארי״ אמרתי והתרסקתי לחזהו.
ידיו עטפו את גופי ודמעותיי לא מפסיקות.

״התקשרתי למשטרה!״ שמענו צעקה של אמה.
״איך ידעת?״ שאלתי עם יבבה.
״אמה.. היא אמרה לי ששמעה צעקות״ הארי אמר וליטף לשיערי.

העלתי את מבטי אליו וידו בלחי שלי ואגודלו זז ברכות.
הארי נישק לראשי וחזרתי לחיבוקו.
״מי זה?״ שאלתי והצבעתי על הבחור המעולף.
״זה הבחור שאוליביה איימה איתו״ הארי אמר.
היא כזאת רעה.