I Can't L.S

I Can't- 36

״משדרים עכשיו את תצוגת האופנה של ויקטוריה סיקרט !״ ויקטוריה אמרה וגנבה מלואי את השלט. ״ממש לא !״ לואי צעק וגנב חזרה את השלט, צחקתי ואכלתי את חתיכות הסושי שלא הספקתי לאכול.

״מה ?! נייל !״ ויקטוריה צעקה, נייל חטף ללואי את השלט מבלי ששם לב ולואי צעק, רדפתי אחרי נייל ברחבי הבית ״אהה !! הארי !! תפסיק !״ נייל צרח וצחק ביחד.
״השלט !״ צעקתי והצלחתי לתפוס אותו, אחזתי בידייו ומשכתי ממנו את השלט, הוא הרים את הברך ופגע במפשעתי. ״בן זונה !!״ צרחתי ונאנקתי בריצפה. הוא צחק וישב בסלון.
״רואים כדורגל-״ ״מה ?!״ ויקטוריה קטעה את נייל. מצויין.

לואי בא אלי והניח את כף ידו הקטנה במפשעתי ״פאק״ אמרתי ואחזתי בעורפו של לואי, קריבתי אותו אלי והצמדתי את שפתינו. ״אתה בסדר ?״ הוא שאל והנהנתי, הוא חייך והצמיד את שפתינו שנית.

״רציתי לראות״ לואי אמר ברצפוף עצוב, חייכתי והרמתי אותו, הוא לא הבין למה אבל קבר את פניו בצווארי.

נכנסתי לחדר והעפתי את זאין ששיחק במחשב של לואי, הנחתי את לואי במיטה ונישקתי לראשו, ״נראה פה ביחד״ אמרתי ונישקתי לכל נקודה בפניו, הוא ציחקק ואחז בפניי עם שתי כפות ידיו והצמיד את שפתינו.

״זה יותר כיף בלעדיהם״ לואי אמר והנהנתי ״הי !״ זאין אמר והסתובבתי. הוא עדיין לא הלך. ״עוף מפה !״ צעקתי ופתחתי את הדלת, הוא בהתחלה הלך לאט אבל אז דחפתי אותו.

חייכתי וחזרתי ללואי, שכבתי לצידו ונישקתי לשפתיו. הוא חייך והתעסק בשלט.

***

״כן ! אל תדאגי״ פקחתי את עייני, לואי דיבר בטלפון לידי, כרכתי את ידי מסביב מותניו וקירבתי אותו אלי. הוא הניח את ידו על ידי, נרדמנו לפני שהספקנו להדליק את טלוויזיה.

״אוקיי ביי״ לואי אמר וניתק. ״מי זו ?״ שאלתי, ״אמא שלי.. אני סתם התקשרתי לבדוק שהכול בסדר״ לואי אנר והניח את הטלפון מתחת לכרית. יש לו את הלב הכי טוב שאני מכיר.

הוא שכב על צד גופו והניח את רגלו על רגלי, חיבקתי אותו ונישקתי לראשו. ״מתי קמת?״ שאלתי. ״לפני בערך עשר דקות״ לואי אמר בחיוך קטן. חייכתי והידקתי את אחיזתי בגופו.

״אני כבר בא״ אמרתי ונישקתי לשפתיו נשיקה קטנה, הוא הנהן ושלח לי נשיקה באוויר. שלחתי חזרה ויצאתי מהחדר.

הלכתי לעבר המטבח ולקחתי שתי כוסות מים, חיפשתי במדפים איזשהו שוקולד.
״היי״ שמעתי את נייל, ״היי״ עניתי מבלי להסתכל על פניו. ״נו הארי אני-אני קשה לי ככה. אני רגיל שאנחנו מדברים כל יום כל הזמן אבל אני בקושי מצליח להשחיל מילה איתך עכשיו״ נייל אמר. עזבתי את המדף והסתובבתי להביט בפניו. ראשו מושפל וידיו שעונות על השולחן.