I Can't L.S

I Can't- 49

פקחתי את עייני ששמעתי צחוק חזק ומתגלגל של נייל .
הרמתי את ראשי מכתפו של הארי , העיינים שלו עצומות וראשו שעון על ראשי .
פאק קפוא לי

״מה לעזעזל ?״ אמרתי . הארי פקח את עיניו והידק את אחיזתו בגופי . ״אתם באמת נרדמתם כאן ?״ ליאם שאל . ״כן כי אתם אידיוטים מזויינים שלא עומדים בזמנים ולא עונים לטלפון !״ האיר צעק בקול צרוד .

״אנחנו חיכינו לכם מלא זמן״ זאין אמר .

״פאק הצוואר שלי״ הארי אמר ואחז בצווארו שהקשה להזיז אותו .

״ה-הארי קר כ-כאן״ אמרתי והרגשתי את גופי רועד . ״מה יש לו ?!״ וקיטוריה התפרצה ופקחה את עייני עם אצבעותיה .

״לואי ! לואי ! פאק נייל תביא את המעיל שלך !!״ הארי צעק ואני רואה מטושטש .

הרגשתי משהו חם עולה על גופי והארי מניח נשיקה בראשי .

״ה-הארי אני רוצה לחזור לח-חדר״ ניסיתי לדבר . ״כ-כן ברור״ הארי אמר והרים אותי כמו תינוק .

לא יכולתי להזיז את צווארי וכל נקודה בגופי מרגישה כמו מכת קור .

״לואי- פאק הוא קפוא״ הארי אמר והסתכל עליהם .

-

נקודת מבט הארי
הגענו למלון ולואי עצם את עיניו , השכבתי אותו בזהירות על המיטה וליטפתי לפניו בעדינות .

״הוא בסדר ?״ נייל שאל ובא מאחוריי , ״אני לא בטוח״ אמרתי והסתכלתי על פניו השליוות של לואי .

״כן !! ברור !!״ ויקטוריה צעקה לטלפון ונייל סובב את מבטו .

הסתכלתי על לואי שלא עושה שום דבר , גופו סגור כמו כדור . העברתי את ידי בגבו בעדינות ונישקתי לפניו .

נייל יצא מהחדר לויקטוריה ושכבתי לצד לואי , צווארי עדיין כואב ואני מתקשה להזיז אותו .
קברתי את פניי בצווארו של לואי וחיבקתי אותו .

-

״ה-הארי״ לואי אמר ונכנס לתוך זרועותיי .
שפשפתי את עייני ולא שיחררתי את אחיזתי מגופו . ״אתה מרגיש יותר טוב ?״ שאלתי .

״אפשר להגיד״ לואי אמר . ״אתה מצאת את הדרך ?״ לואי שאל . ״לא הם מצאו אותנו ולקחנו מונית לכאן״ אמרתי .

לואי קבר את פניו בחזהי וליטפתי לשיערותיו .
״הארי כואב לי הצוואר״ לואי אמר . ״אני יודע לוּ . אני אבדוק איך לטפל בזה״ אמרתי . הוא הנהן ונישקתי נשיקות קטנות לצווארו .