I Can't L.S

I Can't- 52

*פרק קשה לצפייה*
(מומלץ לשמוע Two of us ברקע)

ויקטוריה לא רצתה לבוא איתנו כי זה קשה לה מידי .

כולם לבושים בשחור , לפני שיצאנו מהאוטו משכתי את לואי לחיבוק ארוך . אני חושב שהתחבקנו יותר מידי ביומיים האחרונים .

עמדנו ליד הקבר , שילבתי את אצבעותינו . נייל בוכה וליאם מחבק אותו . זאין מנגב את דמעותיו שיצאו .

היו מסביבנו די הרבה אנשים .
כולם עצובים ולבושים בשחור .

״היא תמיד הייתה שם בשבילי-״ אחותה אמרה ופרצה בבכי . לואי חיבק אותה ולחש לה משהו באוזן .

״א-אני זוכרת שפעם אחת הייתי צריכה להכין עוגה בשביל היומהולדת של בני והסופרים היו סגורים , ג׳ואנה נסעה אלי בשתיים בלילה ועזרה לי להכין את העוגה״ אחותה אמרה וניגבה את דמעותיה .

״לואי ? נייל ? רוצים גם לספר ?״ דוד של לואי שאל , ״אני מצטער אבל לא אוכל לעשות זאת״ לואי אמר ונייל הנהן בהסכמה .

-

לאחר שכולם הלכו , ליאם אמר שזה קשה לו מידי אז זאין לקח אותו ואת נייל לבית .

לואי הוציא מהתיק קופסה שבתוכה נמצאות העוגיות שהכנו כולנו ביחד .

״אמא אמנם את לא תוכלי לטעום אבל זה הפעם הראשונה שאני מכין אותן בלעדיך ורציתי שתדעי שהפעם הצלחתי״
לואי אמר ומשכתי באפי . הוא כל כך חזק .

״ביי״ לואי אמר ונופף בידו לעבר הקבר .

שילבתי את אצבעותינו והתקדמנו לאוטו .
״הם לקחו את האוטו״ לואי אמר , ״אנחנו נזמין מונית״ אמרתי וליטפתי לראשו .

הוא חייך חיוך קטן והנהן .

״אני גאה בך״ אמרתי ואחזתי בידו .
הוא חייך והסמיק . ״על מה בדיוק ?״ הוא שאל .
״ובכן , אתה הבן אדם הכי חזק שהכרתי והתמודדת עם המקרה הזה מצויין״ אמרתי .

הוא חייך והצמיד את שפתינו .

***

ישבנו לארוחת ערב , ליאם התנדב לבשל .

״לא אכלנו כלום מאז העוגיות״ זאין אמר . ״לא היה לי גם ככה חשק לאכול״ ליאם אמר .