land of the elements-ארץ היסודות

פרק 18-קפה או שוקו?

היי, רציתי לומר תודה לכול הקוראים המדהימים שלי!! אחרי פרק 20 אני יעשה פרק שאלות, בתקווה שתשתפו פעולה. אוקי אז הנה הפרק!
***
"וואו, איזו מסיבה מפוארת!" אמר רוי לאחד הבחורים שישבו בבר. הם מדברים כבר שעה .
"כן, אני יודע"
"איפה הכלה?"
"שם עם החתן"
"אוי שחכתי להציג את עצמי אני רוי. נסיך האשקויים, ובקרוב מלך. חברו הטוב ביותר שמגיע לאחר מחקר מעולם בני האדם עם הנסיך"
"היי אני קנג. אחיו הגדול של מיכאל, או כמו שאתה קורא לו ׳הנסיך׳"
פניו של רוי האדימו. "זה בסדר, אתה לא צריך להתבייש בזה שאתה משוויץ ביחסים שלך עם אחי, אני הייתי עושה את אותו הדבר בידיוק. אתה רואה את הקטנצ׳יק הזה שם?" אמר קנג והצביע על ילד קטן ששיחק עם איזה דרקון פיצפון.
"כן"
"זה אחינו הקטן. אתה רואה את הבן אדם המהודר הזה עם הגלימה מאחוריו?"
"כן ותן לי לנחש מי זה"
"שוט"
"קדניט,מלך שימ״ה"
"יפה! אתה בקיה בחומר"
"כן, מיכאל ישב איתי ועם לין על כול השמות, המקומות, מי נגד מי וכאלה"
"מה עם לין?"
"היא יותר טוב. היא תשתחרר בעוד כמה ימים"
***
תוק תוק תוק.
"אנההההה תיפתחייייי" אמא שלה צעקה לה.
"מי שם?"
"קוקו"
"מי זה קוקו?!"
"נו תיפתחי זה מיכאל"
"מיכאל!!!"
אנה רצה אל הדלת פתחה אותה ונפלה לחיבוק עם מיכאל שחיכה שם בזרועות פתוחות.
"מישהי כאו התגעגע"
"נו ברור! לא ראיתי אותך כבר חצי שנה! שישה חודשים!"
מיכאל והיא התרחקו אחד מהשניה כדי ליראות כמה השני השתנה.
"וואו אתה שרירי"
"ואת סקסית. מה זה צריך ליהיות? אני לא הרשתי לך ליהיות יפה יותר ממה שאת כבר היית. יש חבר?"
"כן"
"טוב תביאי משהו לשתות. נשב ונדבר"
"קפה או שוקו?"
"שוקווווו. התגעגעתי לשוקו"
"חחח אוקי."
לאחר כמה דקות אנה חזרה עם שתי כוסות שוקו.
"עם מעט מיים חמים. כמו שאתה אוהב"
"תודה. הרבה חלב?"
"ה מ ו ן חלב"
"תודה"
"נו אז מה חדש?"
"וואו. מאיפה להתחיל"
"מההתחלה"
"יופי, גאון. אוקי אז ככה. בכניסה לשימ״ה לין התעלפה-"
אנה נשפה במהירות כסימן להלם.
"אנה הכול בסדר?" מיכאל שאל בדאגה.
"זה, זה בגללי?" היא שאלה, לחוצה.
"לא. את יכולה להירגע. בכיתה י׳ קרה...נו את זוכרת. סיפרתי לך."
"כן"
"אז מסתבר שהיא חלתה במחלה משימ״ה ומכיוון שכאן בעולם בני האדם לא ידעו מה זה אז לא טיפלו בא טוב אז היא קיבלה את החלק השני של המחלה וסבלה חצי שנה. בחודש האחרון ,החודש הכי קשה במחלה, אם גבר היה נוגע בא הוא היה מת במקום. היא סבלה ביסורים קשים וכול יום הייתי קם לצרחות הכאב שלה. אנה, זה היה נורא. אני משעתי אותה צורחת ולא יכולתי לעשות כלום. בחודש האחרון רוב הנשים שחולות במחלה הזו. מתות."
"אז איך היא שרדה?"
"רוי"
"סיפרת לי עליו פעם. מה איתו?"
"הוא אשקוי, ה׳רופאים׳ של שימ״ה. היה בו איזה נוגדן שהיה נגד המוות אז הוא בדק אותה וריפא אותה. היא היית ב׳חדר׳ סגור. רק המחשבה על שניהם בחדר סגור, ביחד, משגעת אותי! גם פעם אחת כימעט הצלחתי להיכנס. אבל השומרים שהיו בחדר ומחוצה לו עצרו אותי ברגע האחרון."
"מה יש בחודש האחרון?"
"כאבי רחם,כמו לידה, רק כואב פי 10 למשך חודש, בלי הפסקים של הכאבים"
"וואו"
"כן"
"מיסכן, אתה עברת יסורים בזמן שאני הייתי כאן, לא עושה הרבה"
"כבר אמרתי לך שאני נשוי"
"מה?!"
"כן, התחתנתי עם קוקו"
"יאאא, אני מאושרת בישבילך"
"תודה תודה"
"יש לי חבר"
"כן אמרתי לי בתחילת השיחה. מי הוא? הוא יכול לבוא? אני הייתי רוצה לבדוק מי הוא"
"וואו וואו, בוא נרגע. הוא כאן למעלה"
"אפשר לראות אותו?"
"כן. הוא ממש חתיך!"היא אמרה בהיתרגשות ורצה לביפנים. (אולי שחכתי להזכיר שהם יושבים בשולחן, בחוץ, מול הכניסה הקידמית)
לאחר כמה דקות היא חזרה ואחריה גבר, גבוה, פחות ממיכאל, שרירי, ללא חולצה, עם ג׳ינס קצר-מכנסי ברמודה, שער מבולגן-קם הרגע מהמיטה, ואנה היסתכלה עליו בהערצה.
למיכאל היה פרצוף רציני, וזה ניראה כאילו היא עומד לישאול משהו רציני. הוא פתח את הפה ושאל
"שוקו או קפה?"
"מה?" הבחור החזיר לו בקול עבה וגברי. אנה המשיכה להסתכל עליו בהערצה ולא שמה לב למה שמיכאל שאל.
"מה לא היה ברור...? מה אתה מעדיף לשתות, שוקו או קפה?" עכשיו אנה כבר שמה לב לשאלה המוזרה של מיכאל.
"שוקו" הוא אמר בהחלטיות ועם חיוך. ברגע שעלה חיוך על פניו של אותו הבחור עייניה של אנה התרחבו והיא נמסה על אותו הבחור. מיכאל חייך גם כן לתשובה החיובית הזו ואמר
"אתה בחור כלבבי. אנה תביאי לנו שתי כוסות שוקו. בבקשה ותודה"
"אנה יפה שלי" הבחור אמר ונתן לה נשיקה.
אנה נכנסה וחזרה לאחר כמה דקות של שקט.
"מיכאל, זה ג׳ון"
"היי" ג׳ון אמר.
אנה, אני שונא את הבחור הזה. הוא לא טוב. הייתי אומר לך שהוא לא בן אדם טוב אבל הבעיה היא שהוא לא בן אדם. הוא מישהו משימ״ה. אני מרגיש את זה. הוא ממש רצה לומר את זה. אבל הוא לא יכל ליהיות בטוח. הוא היה חייב לבדוק כמה דברים.
***
היי!! מותח אני יודעת! אבל תקבלו את זה בכול מיקרה. תודה ע נ ק י ת למאי כי....טוב אין סיבה סתם רציתי להזכיר אותה כאן. סליחה שזה קצר ברבע. אבל ממש הצטערתי שלא העלתי פרק בזמן וגם לא עמדתי בהבטחה שלי אליכן/ם וגם התקופה הנוראית שעברתי. אז הכול בא ביחד.

C.R.Y.M
#חוףהים
מטרה: 21 הצבעות