פרק 25

74 8 0
                                    

אוקי אז ככה אני כולי נרגשת והפלפון שלי דפוק ברמות אחרותתת

אלוהים זה פריקונג פרק 25!!!

טוב אז מקווה שתהנו
ותקראו את ההודעה בסוף הפרק!

---

-לאחר חודש-

"בו" מיכאל התפרץ לתוך החדר. מפריע באמצע שיחה של לין עם המשרתות שלה. הוא הבהיל אותן אבל גרם לה רק לגלגל עיניים.
"יופי ילד בוגר, בוא תצתרף לשיחת בנות." היא אמרה והפנתה אליו חצי מבט. הדבר הראשון שהוא שם לב אליו זה שלין לא הייתה בכותונת מלכותית כנהוג, אלה בשורט וגופיה מעולם בני האדם. המשרתות מיד ירדו מן המיטה אבל לין אמרה להן
"מה אתן צוחקות? שבו שבו"
אחת מהן אמרה "אנחנו מדברות, לא צוחקות"

בינתיים מיכאל גרר רגלים למיטה, הוריד נעליים והתיישב בשיבה מזרחית ליד לין.

לין דפקה את ידה על המצח שלה והזיזה את ראשה בשלילה. "בנות, זה ביטוי"
"אה" הן אמרו במבוכה.
היא הפנתה את מבטה אל מיכאל, מניחה את סנטרה על ידה ואת מרפקה על ברכיה בישיבה מזרחית.
"אז, נסיך" אמרה ונתנה לו דחיפה קלה "נסיך הקופים, מה המצב במלוכה?"

הוא השפיל מבט והרים את ראשו בקלילות תוך כדי שנשך את שפתו התחתונה עם חצי חיוך. הוא הפנה את מבטו אל הבנות, סליחה, המשרתות ואמר
"בנות, תוכלו לעזוב אותנו לבד?"
הן הנהנו, הרכינו ראש כאות כבוד ויצאו מהחדר כשנעליהן בידיהן.
לין נשכבה על המשענת הגדולה של המיטה ומיכאל הניח את ראשו על רגליה, היא עדיין ישבה בישיבה בזרחית ככה שזה היה לו די נוח.
"נו מה, שוט"
"היום אח שלי אמור להגיע, ואני כל כך מתוח. הוא עומד לחזור מהחזית, ואני ממש רוצה להרשים אותו אבל אין לי איך, אני רוצה שהוא יהיה גאה בי, אבל אני לא יודע מה לעשות."
לין שיחקה בשיערו, מקשיבה בתצומת לב לכול מילה.
"יש לכם יחס מיוחד? קרובים או רחוקים במיוחד?" לין שאלה, נהנת מהרגע הכיפי והקליל הזה
"קרובים במיוחד"
"אה, טוב. אז אני חושבת שהוא יתרשם ממך גם בלי שתעשה משהו, הוא בטוח יתרשם מהשינוי שעברת מאז הפעם האחרונה. רק, מתי הפעם האחרונה הייתה?" אמרה בחשש.
"לפני שנתיים" הוא אמר בשלווה.
"מה?!" לין התיישרה מישיבתה הקפופה במהירות.
"כן, כאן אין תחבורה ציבורית או כול טכנולוגיה מתקדמת אז הכול עם סוסים ובאמצעות מכתבים. אז הכול כאן איטי" הוא אמר בשלווה.
"אתה לא ראית את אח שלך פאקינג שנתיים?!" לין שאלה, בהלם.
"אה, רגע, שלוש. כי הפעם האחרונה הייתה ב-י׳ ואז עד י׳ב ועוד שנה שאת כאן, אז זה שלוש שנים, שנתיים וחצי" הוא אמר ועשה חישוב מהיר, נעזר באצבעות.
"ואתה קול עם זה?!" היא פתחה את ידיה לצדדים.
"כן" הוא משך בכתפיים.
"אתה לא בסדר" היא נשענה שוב בגב כפוף והחזירה את ידיה לראשו.
"את יודעת את מה את מזכירה לי?" הוא שאל והסתכל עמוק בעניה החומות כהות.
"לא" אמרה כמהופנטת "מה?"
"ליפני ארבע שנים. כיתה י. ישבנו ביחד בירקון, זה היה שבוע ליפני הריב הגדול. שישה ימים ליפני הריב הגדול."

land of the elements-ארץ היסודותWhere stories live. Discover now