הארי באמת צריך לתת לדראקו קצת מקום. ברור שיש לו קצת שטויות לסדר אבל הוא התחיל להיות מתוסכל. ומכיוון שדראקו לא התכוון לתת לו תשובה ישירה, זה השאיר רק אדם אחד שהוא יכול לדבר איתו.
הארי נכנס לתוך הקהל, ניגש אל בלייז בשקט ככל שיכל. "אני צריך לדבר איתך," אמר הארי.
הנהון קל היה תשובתו והארי יצא מהקהל ונכנס לכיתה ריקה. שלושים שניות לאחר מכן, בלייז נכנס פנימה. הוא נשען על הדלת ושילב את ידיו.
"אני יודע שאתה כועס על מאלפוי, אבל להילחם איתי לא ישפר את המצב."
הארי הסמיק. "לא בגלל זה קראתי לך לכאן. אני רוצה לשאול אותך על דראקו."
"תראה, הוא החבר הכי טוב שלי ואני לא מוכן. לבגוד בו. מה שהוא לא סיפר לך לא תשמע ממני."
"אני מבין את זה. אני רק רוצה לדעת איך אני יכול לעזור לו." הארי עצר, מרגיש נבוך. "אני מודאג לגביו."
בלייז נאנח. "יש לו הרבה בראש. אני יודע שהוא מטומטם ועקשן רוב הזמן, אבל אתה חייב לתת לו זמן. תן לו לבוא אלייך."
"ואם הוא לא?"
בלייז חייך אליו חיוך ערמומי ויודע. "הוא יבוא."
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי הלך עם רון לכיתה. הוא יצא מאגף בית החולים באותו בוקר ונפרד בטעות מלבנדר. בזמן שהוא היה מחוסר הכרה, רון אמר את שמה של הרמיוני ועכשיו לבנדר לא תציק לו יותר. הוקל על רון אבל עד כמה שהארי ידע, הוא לא דיבר עם הרמיוני על הפיכתם לזוג. הארי הבין שבגלל זה רון נראה שכל מה שהוא חושב עליו כואב.
"אז, ג'יני חושבת שהתנהגת מוזר לאחרונה," אמר רון. "אבל הייתי כל כך שקוע בבעיות שלי שלא שמתי לב."
הארי ממש לא אהב לאן השיחה הזאת הולכת. "אתה יודע שאני וג'יני זה לא..."
"אני יודע. אני חושב שכולם חשבו שזה יקרה, אבל עכשיו יש שמועות אחרות..." רון נגרר.
"איזה שמועות?"
רון העביר את אצבעותיו בשערו. "אתה ובלייז יוצאים?"
פיו של הארי נפער בהלם אבל הוא סגר במהירות את הלסת שלו. "מה? מאיפה הבאת את הרעיון הזה?"
"ראיתי אותך מתגנב לכיתה ריקה קודם לכן והרמיוני סיפרה לי שהוא הגניב אותך מהחדר המעונות אתמול בלילה."
"זה לא - אנחנו לא -" הארי לא יכל למנוע מהסומק שהתגנב אל לחייו, מה שלא עזר במקרה שלו. "לבלייז ולי יש חבר משותף וקרה לו משהו אתמול בלילה. בגלל זה הוא הגניב אותי. הוא היה צריך את העזרה שלי."
"עזרה שלקחה כל הלילה?" רון התחכם.
הארי כיווץ את לסתו. "לא אשקר לך, רון. בלייז הוא לא יותר מידיד."
"ומי זה החבר המסתורי הזה?"
"אני לא יכול להגיד לך."
"אתה לא יכול להגיד לי כי זה שקר גדול," התפרץ רון.
"תחשוב מה שאתה רוצה אבל אני אומר את האמת." הארי התרחק ממנו.
רון צעק אחריו, "למה שתתבייש בבן זוג שלך?!"
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°°•°•°•°•°•°•°
דראקו צפה בהארי מתרחק מחברו. הסמור לא היה ידוע בקולו השקט אז הוא שמע את הכל. מה שאומר שהארי לא סיפר לחבריו הכל. הוא הופתע כי חשב שאין סודות בין השלישייה אבל גם זה היה הגיוני. לדראקו לא היה את התדמית הכי טובה אצלם והם היו כועסים לגלות שבינו ולבין הארי יש משהו.
זמן העבר של מערכת היחסים שלהם כאב לדראקו. זה היה מגוחך. שום דבר לא מנע מדראקו להתנצל בפני הארי ולחזור להיות ביחד. אם אתמול בלילה היה משהו כלשהו, להארי לא היה אכפת ממנו ווויזלי לא הייתה בעיה. הדבר היחיד שהפריד ביניהם היה דראקו. והשבועות האלה הוכיחו כמה היה זקוק לו.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
דראקו חיכה עד אחרי השיעור וכשהם הניחו את החומרים שלהם, הוא השחיל פתק לכיס החלוק של הארי. דראקו היה אז הראשון שיצא מהכיתה והוא נכנס לאחת הכיתות הריקות בסמוך. לא לקח הרבה זמן עד שהארי עקב אחריו. הארי נראה כאילו הוא עומד לומר משהו אבל דראקו נישק אותו לפני שהספיק.
הוא דחף אותו אל הקיר, ידיו אוחזות במותניו של הארי בחוזקה. הארי הגיב מיד וחפן את פניו של דראקו, אצבעותיו הסתבכו בשערו של דראקו. דראקו התגעגע לתחושה הזו.
"אני מצטער," מלמל דראקו על שפתיו של הארי. "אני פשוט מתגונן וקשה לי לסמוך על אנשים."
הארי חייך ונישק לסנטרו של דראקו ברכות. "אני יודע."
"אנחנו פשוט יכולים פשוט לחזור לאיך שהיינו?"
"אני צריך לעשות הרבה יותר ממך," הרהר הארי. "זה לא כאילו הקלת עליי."
דראקו חייך. "אני יודע, אתה רך מדי."
הארי ניסה להסתיר את החיוך שמתגנב על שפתיו. "היי, החזקתי מעמד הרבה מאוד זמן, נכון?"
"בקושי."
הארי צחק. "אתה מעצבן."
"קראו לי בשמות גרועים יותר."
הארי גלגל את עיניו והניח את מצחו על זה של דראקו. "אני בטוח. אבל כדי שזה לא יקרה שוב אתה יכול להבטיח לי שתנסה להפסיק להתגונן? לא הייתי פוגע בך בכוונה."
דראקו בהה בעיני האמרלד היפות. הוא האמין בכך.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
