57

648 52 33
                                    

הארי יכול היה להחזיק בדראקו לנצח, אבל לא היה זמן לפגישה אמיתית. הארי שילב את אצבעותיהם של דראקו ופנה את חבריו שהיו כולם מוכים בהלם (מלבד הרמיוני, רון וג'יני).

"לעזאזל. לא ציפיתי לזה." ענה נוויל ופנה לרון. "אתה ידעת?"

"כן, ידעתי." מלמל רון. "הייתי צריך לסבול את הלאבי דאבי שלהם במשך חודשים."

"ידעתי את זה." העיר שיימוס בחיוך. "הם היו אובססיבים אחד לשני במשך שנים. ידעתי שזה רק עניין של זמן."

נוויל נראה כאילו הוא מתכוון לשאול משהו אבל הארי קטע אותו. "אין לנו זמן לדבר על זה. אנחנו חייבים להתפצל ולמצוא את הדבר הזה. דראקו ואני נלך לבדוק בחדר המשותף של רייבינקלו." הארי נסתכל על רון והרמיוני. "שניכם יכולים להרוס את הספל?"

הם הנהנו וכולם התפזרו. הארי פנה אל מקגונגל.

"מה אתה צריך, מר פוטר?" היא שאלה.

"זמן. כמה שאת יכולה לתת לי, פרופסור."

היא הנהנה. "אעשה כמיטב יכולתי."

דראקו והארי הלכו לכיוון המדרגות כשבלייז ניגש אליהם.

"היי! מה התוכנית? מה כולם עושים?" שאל בלייז.

"אנחנו מחפשים את העטרת האבודה של רייבינקלו." הסביר הארי. "אנחנו חושבים שזה יכול להיות משהו שיכול לעוזר לנו להביא את אתה-יודע-מי."

"העטרת האבודה... אני חושב ששמעתי את הסיפור עליה אבל היא לא נראתה הרבה מאוד זמן." השיב בלייז.

"כן. צ'ו אמרה שאף אחד שנמצא בחיים לא ראה אותה."

"אני אסתכל מסביב. אולי אבדוק בספרייה." אמר בלייז.

"בסדר. תשמור על עצמך." דיבר דראקו.

בלייז חייך והנהן. "גם אתה, חבר."

אחר כך הם הלכו לדרכם. הארי עלה במדרגות כשדראקו לא התרחק מאחוריו, אף פעם לא משחרר את ידו. הוא כל כך שמח לראות אותו שוב אבל היו כמה דברים שהוא רצה לדעת...

"מה קרה אחרי שנפרדנו?" שאל הארי.

"ברגע הראשון נשלחתי לכאן."

"לא היית צריך לדבר בכלל עם אתה-יודע-מי? אף אחד לא שאל אותך למה ברחת? או עם מי היית?"

"היו שמועות אבל אף אחד לא יכול היה להוכיח שום דבר ולא סיפרתי לאף אחד. כשהגעתי להוגוורטס זה לא היה עיניין גדול בגלל שלבלייז ולי היו מעונות משלנו הרחק מהאחרים הקשורים לאוכלי מוות."

מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגםWhere stories live. Discover now