מסתבר שהתיליון הוציא את הרע מאנשים. מכאן, הוויכוח בין הארי לדראקו. הם התחלפו בתיליון כדי להפחית את ההשפעה. האדם היחיד שזה לא השפיע עליו היה דראקו. הם חשבו שזה קשור לצמיד שדמבלדור נתן לו, אבל הם לא היו בטוחים. דראקו הציע לענוד תמיד את התיליון, אבל הארי לא רצה להסכים. זה אולי לא משפיע עליו עכשיו, אבל הוא היה הכי קרוב לאפלה, והארי לא רצה לדחוף אותו מעבר לקצה. זה לא היה הוגן לגמרי כלפי דראקו. הארי בטח בו, אבל לא רצה לאבד את דראקו לאפלה כשרק השתחרר.
רון היה זה שהכי כעס. נראה שהוא הכי מתעצבן כשהארי והרמיוני היו לבד. התיליון הוציא את חוסר הביטחון שלו לגבי מערכת היחסים שלו עם הרמיוני אבל זה לא היה הגיוני להארי. הארי היה עם דראקו. הוא לא ידע למה חברו התעצבן כל כך על זה.
הרמיוני גזרה את שיערו של הארי והארי לא היה בטוח מה רון ראה, אבל הוא איבד את העשתונות שלו. הוא השתולל על כך שהם מנהלים שיחות סודיות כל הזמן ושהוא אפילו לא הרגיש צורך להיות כאן יותר.
"שניכם עובדים כל כך טוב ביחד! אני בטוח ששניכם פשוט צוחקים עליי מאחורי הגב שלי!" צעק רון.
דראקו ניגש ונשען על אחת הקורות שבה התווכחו השלושה.
"תירגע, וויזלי." דראקו גילגל את עיניו. "האדם היחיד שצוחק עלייך מאחורי הגב שלך זה אני."
"דראקו!" הארי העיף בו מבט ודראקו משך בכתפיו בתנועת 'טוב זה נכון'. "רון, לא קורה כלום! זה רק בגלל התיליון. תן לי אותו."
רון הוריד את התיליון וזרק אותו על הארי. "זה לא התיליון. אני לא מטומטם. אני יודע שיהיה לכם טוב יותר ביחד. זה מה שכולם חושבים."
"עכשיו אני בטוח שאיבדת את זה." ענה דראקו. "הארי ואני ביחד..."
"בינתיים." התפרץ רון. "הוא יראה הגיון בסופו של דבר. ואני לא רוצה להיות בסביבה כדי לראות את זה קורה."
רון הסתובב ויצא מהאוהל, תופס את השרביט שלו בדרך. הרמיוני רצה אחריו, צועקת את שמו. הארי ענד את התיליון.
"אני אמור להיעלב מזה שוויזלי חושב שאתה הולך לגמור עם גריינג'ר?"
"הוא פשוט כועס." אמר הארי. "הוא רק צריך להתאפס על עצמו והוא יחזור."
"והטענות של וויזלי?" דראקו אמר, קולו רך יותר עכשיו. "הם חסרי בסיס, נכון?"
הארי נתן לו פרצוף 'אתה רציני'. "ברור שכן. היא תמיד הייתה רק ידידה."
"רק בודק." אמר דראקו. "לא חסרים לך מעריצים ווויזלי נראה די בטוח בזה."
"כן, טוב, הוא אף פעם לא חשב שהוא מספיק טוב בשביל הרמיוני."
"זה מספיק ברור. גריינג'ר טובה מידי בשבילו."
"דראקו -"
"אבל גם אתה טוב מידי בשבילי." דראקו ניגש אליו ונתן לו נשיקה על השפתיים. "זה הסתדר לי טוב עד עכשיו. זה הדבר היחיד שאני מעריץ בוויזלי. הוא לא מפחד ללכת אחרי מה שהוא רוצה למרות הסיכויים שנגדו."
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
