לדראקו הוקל כשהתעורר לאחר שינה ללא סיוטים. עם זאת, ההקלה התפוגגה כשהבין שהארי לא במיטה. הוא קם ושוטט למטה. הארי ישב על השיש במטבח, מחזיק ספל בחיקו. הארי הרים את מבטו וחייך כשראה אותו.
"בוקר." אמר הארי.
"בוקר." דראקו ניגש ועמד לידו. "זה די מוקדם. לא הצלחת לישון?"
"רק חלמתי חלום על אוליבנדר. וולדמורט היה מוטרד מכך שהשרביט שלי גבר על שלו. הוא שאל אם יש שרביט חזק יותר."
"והחלומות שלך הם כמו חזיונות, נכון?" דראקו שאל. "אז זה באמת קרה?"
"כנראה שכן."
"למה הוא מחפש שרביט אחר?"
"השרביטים שלנו הם תאומים." הסביר הארי. "מה שאומר שאנחנו לא יכולים לפגוע אנושות אחד בשני עם השרביטים שלנו."
דראקו הנהן. "זה הגיוני."
הארי קפץ מהשיש. "אתה רוצה תה?"
דראקו הנהן והארי מזג לו כוס תה.
"מה איתך?" שאל הארי והושיט לו את הספל. "איך ישנת?"
"האמת, מצויין." הוא אמר. "אני חושב שבגלל זה דמבלדור השאיר לי את הצמיד הזה בצוואה שלו. זה עוזר להרחיק את הסיוטים ואת וולדמורט מהראש שלי."
"זה נהדר." חייך הארי.
הם שתו את התה שלהם בשתיקה במשך כמה דקות לפני שדראקו שאל, "אז, לאן אנחנו הולכים מכאן?"
"אני לא בטוח. דמבלדור כנראה גר כאן אז חשבתי שנוכל למצוא כמה רמזים כאן."
רון והרמיוני ירדו למטה ונכנסו למטבח.
"אנחנו יודעים מי זה רא"ב. זה אחיו של סיריוס, רגולוס."
"זה טוב." אמר הארי. "אבל אנחנו עדיין לא יודעים אם הוא השמיד את ההוקרוקס האמיתי."
"טוב..." התחילה הרמיוני אבל השתתקה כשהם שמעו רעש שהגיע מהמזווה.
כולם שלפו את שרביטיהם. הארי התגנב אל הדלת ופתח אותה. גמדון בית היה כפוף בפינה. הארי תפס את זרועו ומשך אותה מהמזווה.
"אתה ריגלת אחרינו, קריצ'ר?"
"קריצ'ר רק הסתכל." דיבר גמדון הבית לאט.
"אתה יודע משהו על התיליון הזה?" שאלה הרמיוני, מוציאה את התיליון מהכיס.
"היו שניים, נכון?" שאל הארי. "מה קרה לשני?"
"הוא בא בלילה." ענה קריצ'ר. "הוא לקח הרבה דברים. כולל התיליון."
"מי זה היה?" הארי דרש.
"מנדנגוס פלצ'ר."
"תמצא אותו."
קריצ'ר התעתק ונעלם.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הם היו צריכים לחכות רק קצת יותר מרבע שעה לפני שדובי וקריצ'ר נכנסו בדלת, גוררים את מנדנגוס פנימה. דובי קפץ מגבו של מנדנגוס על השולחן, מחייך לעבר הארי.
"הארי פוטר!" הוא חייך. "דובי ראה את קריצ'ר מדבר עם מנדנגוס ודובי חשב שזה מסקרן. אז, דובי דיבר עם קריצ'ר והוא אמר שהארי פוטר זקוק למנדנגוס. דובי לא סמך על קריצ'ר אז דובי היה צריך לוודא שמנדנגוס הובא אלייך."
קריצ'ר דחף את מנדנגוס לכיסא והרמיוני לקחה את שרביטו. דובי עצר לפתע, עיניו כמעט יצאו מהגולגולת שלו. הארי הסתובב וראה שהוא מסתכל על דראקו.
"א-אדון מאלפוי." גמגם דובי.
"רק דראקו זה בסדר, דובי." ענה דראקו, נשמע מבויש. "אתה שדון חופשי אחרי הכל."
נראה שדובי נרגע מזה. "דובי הוא שדון חופשי!"
"תראה, אני יודע שברחתי ממודי," קטע מנדנגוס. "אבל זה באמת נחוץ? אני מצטער, בסדר?"
"זו לא הסיבה שאתה כאן." אמר הארי. "שדדת את המקום הזה, אל תכחיש. לקחת תיליון. מה עשית איתו?"
הרמיוני הרימה את התיליון כדי שמנדנגוס יראה.
"אני לא יודע..."
"אל תשקר." סינן הארי, מכוון אליו את שרביטו.
"בסדר, בסדר, בסדר." הוא הרים את ידיו בכניעה. "אכן היה לי את התיליון אבל מישהו מהמשרד תפס אותי. היא ביקשה את הרישיון שלי. לא ידעתי מה לעשות. הצעתי לה כל מה שיש לי והיא התעניינה בתיליון. נתתי לה אותו בתמורה לשתוק."
"מי זאת הייתה?" הרמיוני דרשה.
"אני..." הוא הביט בנביא היומי שנמצא על השיש. "טוב, זאת היא בדיוק שם."
הוא הצביע על האישה בתמונה בעמוד הראשון. זו לא הייתה אחרת מאשר דולורס אמברידג'.
"לעזאזל!" נאנק רון. "חשבתי שנפטרנו ממנה!"
הארי אמר למנדנגוס לעזוב והרמיוני החזירה לו את השרביט שלו. לא היה צריך להגיד לו פעמיים לפני שהוא התרחק.
"אנחנו לא יכולים פשוט להיכנס למשרד." אמר רון. "אז מה התוכנית?"
"שיקוי פולימיצי." ענה דראקו. "אין דרך אחרת להתקרב אליה."
"הוא צודק." אמרה הרמיוני (שזה היה משהו שהארי עדיין ניסה להתרגל אליו - כאילו לא קרה שום דבר ביניהם). "אבל השאלה היא מי?"
"הדבר ההגיוני היחיד לעשות יהיה לראות את כל מי שנכנס ויוצא מהמשדר. לראות מי בא והולך בעקביות ולהשתמש בהם כדי להיכנס. אנחנו לא יכולים פשוט ללכת למשרד עצמו ולראות מי מדבר עם אמברידג' אבל זה לא כל כך חשוב. אנחנו צריכים רק להיות לבד איתה לרגע כי," דראקו הצביע על התמונה. "זה נראה כאילו היא עונדת את התיליון, מה שאומר שאולי היא לא תוריד אותו לעולם."
הארי היה מופתע מכמה מהר דראקו יצר תוכנית ולפי המראה של חבריו, הם הופתעו באותה המידה.
"מה?" דראקו גלגל את עיניו. "גריינג'ר היא לא האינטיליגנטית היחידה כאן. הייתי בראש השכבה שלי בסלית'רין בשנה שעברה." דראקו קרץ להארי. "בלי להעליב, אהוב."
"אף אחד לא נלקח בשבי." אמר הארי באותו הזמן שרון אמר "נעשה עבירה."
"זו תוכנית טובה." הרמיוני הצהירה. "אם כי, זה עלול לקחת כמה שבועות. אני מאמינה שעין הזעם שמר על שאר השיקוי אז זה אמור להיות כאן איפשהו."
"אז כדי שנתחיל לעבוד."
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
