דראקו מעולם לא חשב שהוא יבקר בביתה של לונה לאבגוד. לא שהוא אי פעם יספר את זה להארי, כי היה ברור שלונה הייתה חברה שלו. דראקו לא הכיר אותה אבל את מה שהוא כן ידע עליה, הוא לא אהב במיוחד. היא הייתה ההפך הגמור ממנו. היא הייתה חולמנית, אופטימית, טיפוס של ראש בעננים. דראקו לא ידע אם הוא יוכל לנהל איתה שיחה רגילה. הוא קיווה שלא יצטרך.
הם דפקו על דלת בית קטן וגבר מבוגר עם שיער בלונדיני ארוך פתח את הדלת.
"אדון לאבגוד." אמר הארי. "אני הארי ואלה החברים שלי. נפגשנו בחתונה. אנחנו צריכים את עזרתכם."
אדון לאבגוד הסתכל על כל אחד מהם והתעכב בתשובתו. "לעזור להארי פוטר...זה דבר מסוכן."
הארי נראה מופתע. "אה, אממ, זה לא ייקח הרבה זמן. זה רק על הסמל שהיה לך על השרשרת שלך בחתונה."
הוא היסס לפני שהנהן. "בסדר. תיכנסו."
הם נכנסו לתוך הבית, עומדים במבוכה מול הדלת. אדון לאבגוד רץ אל המטבח.
"אני אכין קצת תה. תרגישו בנוח." הוא אמר ונעלם מעבר לפינה.
דראקו העיף מבט סביב החדר. לא היה אפשר להרגיש בנוח. ממה שדראקו יכול היה לראות, המקום היה ממש מבולגן. היו ספרים וניירות בכל מקום ונראה כאילו הוא לא ניקה את הבית כבר חודשים.
"אני לא אוהב את זה." מלמל דראקו. "הוא נראה... משוגע."
"הלאבגודים הם... מעניינים." ענתה הרמיוני. "לפחות ככה לונה. זה הגיוני למה אתה חושב שהוא קצת בחוץ."
דראקו הביט בהארי. "הוא התנהג בצורה כל כך נדושה בחתונה?"
הארי משך בכתפיו. "לא יצא לי לדבר איתו הרבה זמן."
אדון לאבגוד חזר והניח מגש עם קומקום וכוסות על שולחן מכוסה בזבל. הם התיישבו סביבו ומצאו מקום בין העומס. דראקו החליט פשוט להישען על הקיר.
"אז איך אני יכול לעזור לך?" שאל אדון לאבגוד, ידו רועדת כשמזג לכולם כוס תה.
"קיווינו שתוכל לספר לנו על הסמל שלבשת בחתונה."
"כן, כן. אוצרות המוות."
"מה הם?" שאלה הרמיוני.
"שמעת פעם את סיפור שלושת האחים?" שאל אדון לאבגוד.
"כן." הרמיוני חיפשה בתיק שלה את הספר. "הסיפור נמצא בספר שדמבלדור נתן לי. אבל מה הקשר לסיפור?"
"על מה הסיפור?" שאל הארי.
"אני אקרא את זה." אמרה הרמיוני ופנתה לדף לפני שהתחילה לקרוא.
דראקו התעלם מקריאת הסיפור. הוא שמע את זה בעבר, מאמו כשהיה ילד. תשומת הלב המלאה שלו נשארה באדון לאבגוד שהתעורר מרגע לרגע. דראקו הכיר היטב את מבט הפחד בעיניו של האדם, שלו היו מלאים בו. נראה שהוא פחד והיה עצבני, אבל ממה? הוא הסתיר משהו, זה בטוח. זו יכולה להיות מלכודת.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
