דראקו מעד מאחורי בלטריקס, שציפורניה חפרו בזרועו. לאחר שראה את הארי, הספקות שלו נעלמו והוא נזכר במה שהבטיח לעצמו. הוא רצה להיות אדם טוב ולהתרחק ממשפחתו הרעילה. הוא לא היה צריך אותם. כל מה שהוא היה צריך זה את הארי והוא לא התכוון לעזוב אותו.
דראקו ניסה להשתחרר מאחיזתה של דודתו אבל היא רק הידקה את אחיזתה. "אני לגמרי מסוגל ללכת בעצמי."
היא לעגה. "אי אפשר לסמוך עלייך יותר."
"למה? כי סנייפ אומר את זה?" דראקו שאל.
היא לא ענתה.
"לא הייתי מודע לכך שהפכת לשפוטה של סנייפ אחרי שעזבתי לבית הספר."
הציפורניים שלה נחפרו חזק מספיק מספיק כדי לשפוך דם. "האדם היחיד שאני שפוטה לו זה אדון האופל."
"תוכיחי את זה." סינן דראקו.
בלטריקס לא הייתה ידועה באינטיליגנציה שלה. היא שחררה את זרועו והסתובבה ממנו. דראקו האט את קצבו וכשהיא הייתה מרחק טוב לפניו, הוא הסתובב וננעץ. הוא נשאר בצד, נזהר להתרחק מהנתיב שבו סביר להניח שסנייפ יעבור. כשהגיע לבקתה של האגריד, הוקל לו לראות שסנייפ לא נמצא שם. עם זאת, הפחד התחלף במהירות להקלה כשראה את הארי שוכב על הדשא. דראקו רץ וכרע ברך לידו. נראה שהארי לא נפגע. פשוט מחוסר הכרה. דראקו נשם נשימה עמוקה שהקלה עליו וקם על רגליו. הוא רכן למטה ותפס את זרועו ורגלו הימנית של הארי לפני שהרים אותו מעל כתפיו של דראקו.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי התעורר מעבר לכתף של מישהו. לא לקח לו הרבה זמן להבין של מי הישבן שהיה בפניו.
הוא התפתל. "דראקו?"
דראקו נעצר והעמיד את הארי על רגליו. הארי כרך את זרועותיו סביב צווארו ונישק אותו. "תודה למרלין שאתה כאן."
דראקו כרך את זרועותיו סביב מותניו של הארי. "אתה לא כועס?"
"אני הרבה דברים עכשיו אבל אני פשוט מרגיש הקלה שהצלחת לברוח מהם." הארי נישק אותו שוב. "חשבתי שאיבדתי אותך."
דראקו חייך בשקט. "לא התכוונתי לוותר בקלות."
הארי חייך. "אני אוהב אותך."
"גם אני אוהב אותך אבל כדאי שנמשיך ללכת."
הארי הנהן וכל מה שקרה באותו הלילה עלה לו למוח. "לעזאזל, כמעט שכחתי. דמבלדור..."
"אני ממש מצטער." דראקו הניח את כף ידו על לחיו של הארי. "תן לי להסביר לך הכל בזמן שאנחנו הולכים."
הם התחילו ללכת לכיוון מבנה בית הספר. דראקו הסביר איך במהלך הקיץ וולדמורט נתן לו את המשימה להרוג את דמבלדור. זה היה עונש לאביו שהיה פחדן. וולדמורט איים על משפחתו של דראקו אם ייכשל ודראקו לא חשב שיש לו ברירה. הוא ניסה לקלל ולהרעיל את דמבלדור אך שני הניסיונות לא הצליחו. במאמץ אחרון, הוא תיקן את הארונית הנעלמת שיש לה תאומה בחנות בורגין וברקס. הוא התכוון להשאיר פתק לאוכלי המוות ובו התאריך שבו יתגנבו לשטח הוגוורטס.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
