פרק 7-אלכס

667 28 0
                                    




״גם אני לא מרוצה מהסידור הזה, תאמיני לי, אבל את לא צריכה להיות גסת רוח״ הוא אומר בטון עצבני וקצר רוח. הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק. נמאס לי מהנוכחות שלו בבית שלי אני חייבת להעיף את הפרצוף היהיר והמשועמם שלו מהבית שלי.
אני מסתובבת אליו עם החיוך הכי מתוק שאני יכולה למרוח על הפרצוף שלי ״תתארגן אנחנו יוצאים״.

אני פותחת את הפלאפון לראות עם דן וריטה ענו להצעה שלי להיפגש היום:

דן- 'אני כל כך כועס עלייך, אנחנו כבר שבועיים מנסים להגיע אלייך'

ריטה-'הוא צודק, לא עוברים דבר כזה לבד אלוש, בשביל זה יש חברים'

אני- אני פשוט רציתי להיות לבד ולעכל את כל מה שקורה בחיים שלי עכשיו. תודה על כל ההודעות התומכות ששלחתם לי הן ממש עזרו -לב-

דן- 'אבל בגלל שאנחנו החברים הכי טובים בעולם אנחנו לא יכולים שלא לסלוח -סמיילי קורץ- ניפגש שם עוד חצי שעה

ריטה- יססססססססס תכינו את הקיבה כי הולכים לחגוג היום. שמרתי לנו שולחן במועדון הכי חזק בתל אביב.

אני- מה מועדון?! יוצאים לדרינק בפאב בקטנה לא?

ריטה- שקט! אני יודעת מה את צריכה. ואת צריכה מועדון!

דן- חההההה יותר נכון את צריכה מועדון ריטה, מה קרה הפרידה מיוני חירפנה אותך?!

ריטה- נו תהיו חברים!!! אני חייבת קצת להתפרק. וגם את אלכס!! אני בטוחה!!

אני- חחח את כזאת דרמטיתתתתת, אבל יאללה בסדר אני זורמת. תבואו אלי עוד חצי שעה נשב לשתות משהו ואז נצא.

דן- סגור

ריטה- מהמם, אני מביאה ערק

דן- מה ערק מה?! פשוט מגעילה. אני אביא גם ג'ין שיהיה לנו משהו נורמאלי לשתות


אני סוגרת את הטלפון ומחפשת מה ללבוש, הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לצאת למסיבה, אבל אני מרגישה חנוקה כל פינה בבית מזכירה לי את אמא ואני מרגישה שאני רק הולכת ונובלת. אני חייבת להעסיק את עצמי. דן וריטה בטוח יצליחו לשעשע אותי ולהסיח את דעתי מהעובדה שנשארתי לבד בעולם. אני שמה מוזיקה לטינית בפול ווליום כדי שאולי יכנס לי קצת חשק למסיבה ויוצאת מהחדר למקלחת.

אני מזמזמת את השיר של ניקי ג'אם ופותחת את הדלת כשאני מרימה את ראשי אני פוגשת במבטו הכועס של איתי שעומד עם מגבת בידו וכלום חוץ מתחתוני בוקסר שחורים וצמודים לגופו. אני יודעת שהדבר הראוי הוא להסתובב ולסגור את הדלת בהתנצלות אבל אני לא מצליחה להתיק את עיני מגופו השחום והשרירי, אני בולעת את הרוק כי הפה שלי התייבש בשניות. העיניים שלי מטיילות על ידיו השריריות, הבטן המשורטטת, הירכיים העבות. "את מוכנה לעוף מפה?!" הוא קוטע את הבהייה שלי בו ואני מחזירה את עיני לפניו מסמיקה במבוכה. אני מתחילה להסתובב ואז אני קולטת שזה הבית שלי, המקלחת שלי, העצבים מתחילים לחמם לי את הגוף ואני פותחת את הדלת לרווחה "עוף מפה" אני מרימה את הקול.

אהבה בין הכוונותWhere stories live. Discover now