אני קופא מול הדלת אחרי שאלכס טורקת בסערה את הדלת. אני מסתובב שוב לכיוון מישל ומנסה להבין איך הכל השתבש כל כך בעשר הדקות האחרונות. מישל נראית מאוד נבוכה מכל מה שהתרחש מולה. מה אני אמור לעשות עכשיו? המבט הפגוע של אלכס גמר אותי. היא לא תסלח לי על מה שראתה. אבל אולי עדיף ככה? זאת הייתה טעות לפתח אליה רגשות, לא למדתי כלום מהפעם הקודמת, אני דפוק. אולי עדיף שהיא תתרחק ממני ושיעבירו את המשימה לסוכן אחר. זה גם ככה נועד לכישלון, ברגע שהיא תגלה שהתקרבתי אליה בצורה אינטימית בגלל המשימה האמון שלה בי שוב יישבר וזה ייגמר. אני לא מוכן לפגוע בה שוב.
"אני מצטערת, לא ידעתי שיש לך חברה. אני אלך" קולה העדין של מישל קוטע לי את המחשבות. הקול העדין שלה הוא כמו נגינה לאוזניי. תמיד הייתה לי חולשה לקול הסקסי שלה שנשמע כמו נגינה כשדיברה בצרפתית.
"תישארי, אנחנו צריכים לדבר. אלכס היא לא חברה שלי" המילים יוצאים מפי ומשאירות בו טעם חמוץ. אני מתיישב מולה על הספה ומתבונן בעיניה הירוקות המרהיבות, העיניים שרדפו אותי חודשים ושלא יצאו לי מהראש. רק לאחרונה עם אלכס הפסקתי לחלום על העיניים האלה שלה.
"מה את עושה פה? המשפחה שלך יודעת שאת כאן?" אני ושאל בקול קצת יותר תקיף ממה שהתכוונתי.
"זה לא יצא כמו שתכננתי... זאת הייתה טעות. אני מצטערת אני אלך עכשיו" היא אומרת יותר לעצמה מאשר לי והיא נעמדת במהרה וניגשת למזוודה שלה. פאקק נמאס לי מהדרמות האלה היום. אני ממהר לקום אחריה.
"חכי. אני מצטער, אני פשוט קצת בהלם מכל מה שקרה בדקות האחרונות. בואי אני אכין לך לשתות משהו חם לשתות. יכול להיות שיש לי פה את התה שאת אוהבת" אני חייב להבין איך זה שהיא הגיעה לכאן, אולי היא בסכנה?! היא פאקינג ברחה מהמשפחה שלה. אם היא בארץ אז אני בטוח שראש המוסד כבר עודכן בעניין. אני מעדיף שהיא תישאר קרוב אלי. שאני אוכל לשמור עליה.
היא מתרצה ובאה אחריי למטבח, מתיישבת על כיסא הבר שליד הדלפק ומתבוננת בי מכין לה את התה, היא כל כך שונה מאלכס. גם במראה וגם באופי. אלכס נראית יותר כמו הבת של השכן עם השיער הבלונדיני, והפה החצוף, הגוף השזוף משעות של גלישה וגוף חטוב עם חזה קטן וטוסיק שמסובב ראשים. מישל לעומתה היא עם מראה קלאסי אצילי, השיער שלה חום בהיר, תלתלים רכים וארוכים, עיניים ירוקות שמשדרות שלווה, פיה עסיסי ובשרני ועצמות לחייה גבוהות וחדות. גופה דק אבל יש לה חזה ענק. היא כל כך עדינה ורגועה לעומת החוצפה והעקשנות של אלכס שמוציאה אותי מדעתי אני מחייך לעצמי.
"מה קרה?" היא שואלת בחיוך
"כלום, פשוט מוזר לי שאת פה. איך עברה הטיסה?" אני מתעניין
"בסדר גמור, אני קצת עייפה כי לא הצלחתי לישון בטיסה מההתרגשות" היא מחייכת אלי חיוך כנה וכל כך מוכר שהוא מחמם לי את הלב.
הטלפון שלי מצלצל ואני ממהר להוציא אותו מכיס מכנסי הג'ינס שלי, זאת אלכס. אני ממהר לענות..
"אלכס תודה לאל, אני מצטער יפה שלי..." אני ממהר לומר לא אכפת לי מההשלכות מישל גם ככה לא מבינה עברית. איתן קוטע אותי מלהמשיך את המשפט
"אנחנו מוקפים, שניים מקדימה, שניים מאחורה. כולם עם נשקים. תשלח תגבודת אני אנסה לעכב אותם. תבדקו בג'י פי אס את המיקום שלי" היד של מתהדקת על הטלפון, הלחץ שלי בחזה מבשר רעות. רק שלא יקרה כלום לאלכס. לא הייתי צריך לתת לה לצאת מפה.
"אני על זה. אלכס על תנתקי את הטלפון" ומתחיל לפעול. אני שם את הטלפון שלי על רמקול כדי לשמוע את ההתרחשויות ורץ להביא את הנשק שלי ואת הטלפון השני. אני מתקשר מהר לחמ"ל ומעדכן אותם שישלחו תגבורת דחופה לאיתן. אני בודק שוב את המיקום שלהם ומעדכן את החמ"ל. הוא לא ישרוד מול ארבעה לבד.
אני שומע את ההנחיה של איתן לאלכס לברוח ואני ממהר לקחת את הקסדה לאופנוע. אני חייב להגיע אליה.
"אל תצאי מהבית. יש לי מקרה חרום אני אחזור יותר מאוחר" אני צוער למישל תוכך כדי שאני מסתער לכיוון הדלת ונועל אחריי.
אני לוחץ על דוושת הגז וסוחט אותה, אני טס על הכביש כמו משוגע. מקווה שהתחושה שלי שמאוחר מידי תתברר כשגויה. אני מזהה את הרכב של איתן , אמבולנסים ומשטרות. אני ממהר למקום ומחפש במבטי את אלכס ואיתן. אלכס לא באיזור אבל איתן מקבל טיפול רפואי ומעלים אותו לאמבולנס אני רץ אליו.
"איתן היא הספיקה לברוח? הם לקחו אותה?" אני יורק את השאלות ורואה שהוא מלא בדם, הוא ספג כמה כדורים.. איך הם לא הרגו אותו? הם היו די קרובים אליו לא יכול להיות שהם פספסו... אצטרך לברר את זה אחר כך.
"היא הצליחה לברוח מהרכב, אחד מהם רדף אחריה לכיוון הזה. תמצא אותה" הוא אומר בקול מאומץ ומצביע אל הכיוון הכללי אליו רצה ואני לא מתעכב יותר ופותח בריצה.
תוך כדי ריצה אני פותח את הטלפון כדי לבדוק את המיקום של אלכס לפי מיקום הטלפון. אני מקבל איתות עדכני וממשיך בריצה מטורפת. אני מגיע למיקום של האיתות של הטלפון ונעצר, מסתכל מסביבי אבל לא רואה אותה. אני מזהה את הטלפון שלה על הרצפה ליד הפח. מרים אותו ומחפש אותה בטירוף. אני פותח פחים, רץ בין הבניינים. אבל לא מוצא אותה בשום מקום. אני מתנשף בכבדות. מתקשר לחמ"ל ומוסר את המיקום שלי.
"תבדקו את כל המצלמות באזור שלי, אני רוצה פרטים תוך שלוש דקות. מי לקח אותה, כמה הם היו, רכב וכיוון נסיעה" אני מנתק וממשיך לחפש רמזים. שואל אנשים שהיו במקום. אבל בתוכי אני כבר יודע שזה אבוד. הם לקחו לי אותה. אני מרגיש מחנק כבד בגרון ומתקשה לנשום. אני בועט בפח שלידי כמו מטורף מחפש איך לפרוק את התסכול והזעם שבתוכי. אני מתכופף על ברכי ומנסה להסדיר נשימה.
אלכס תהיי חזקה, אני אמצא אותך, אני נשבע, גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה...
YOU ARE READING
אהבה בין הכוונות
Acciónהגיע למקום ראשון ב#אקשן אלכס מגלה שאמא שלה נרצחה באחת מהפעולות שלה כסוכנת מוסד בארץ זרה. בגלל הדימיון שלה לאמא שלה היא הופכת בן לילה למטרה של מדינת אויב. איתי הוא סוכן מוסד שהורד בדרגה בעקבות פעילות שהשתבשה במדינת אויב, התפקיד החדש שלו הוא להיות שו...
