אני מנסה לעכל את הסיפור של אנטולי, מסתכלת בתימהון. יש מצב שהוא ממציא לי סיפור שלם? לא נראה לי, הסיפור יותר מידי מפורט והפרטים ששמעתי עד עכשיו די מסתדרים. אבל אני לא מוכנה להיות שוב פעם תמימה, לא רוצה ששוב יעבדו עליי. גם באיתי סמכתי והוא שבר לי את הלב. לכולם יש מטרות נסתרות אסור לי לתת באך אחד אמון.
"לא הבנתי.. איזה מבחן עברת?" אני שואלת את אנטולי כדי שימשיך בסיפור וייתן לי את התמונה המלאה.
"גם אני בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר. אבל מסתבר שהם ידעו המון זמן שאנחנו סוכני מוסד. הם החליטו שעדיף להם לגייס אותי לצד שלהם מאשר לחשוף ולכלוא אותנו. המבחן מבחינתם היה האירוע, לבדוק אם אני אהיה מסוגל לפוצץ בניין מלא בנשים וילדים"
"רגע רגע לא הבנתי.. הם היו מוכנים להעמיד בסכנה ילדים רק כדי לבחון אותך?" אני קוטעת אותו בהלם אמיתי, איזה מן חיות הם..
"מסתבר שהכל היה מזויף, כל המידע שכביכול אני ואמא שלך נחשפנו אליו, המהנדס, המסיבה, הכל.. הם עקבו אחרינו חודשים ארוכים. הם ניטרלו את הפצצות שהטמנתי מיד אחרי שיצאתי מהבניין. היה להם מספיק חומר עליי ועל אמא שלך כדי להוכיח שאנחנו מרגלים ושניסינו לפוצץ בניין מלא באזרחים חפים מפשע. העונש על זה ברוסייה הוא מוות. הייתי בידיים שלהם ולא היה לי איך לצאת מזה" הוא ממשיך את הסיפור תוך כדי שהוא מדליק סיגריה.
"מפריע לך אם אני אעשן?" הוא שואל ומוציא עשן מפיו
"היית צריך לשאול לפני שהדלקת. אבל לא מפריע לי" אני נוזפת בו. הוא מהנהן ולוקח נשיפה נוספת.
"לא הייתי מוכן לעבור צד, לא רציתי להיות בוגד. התנחמתי בכך שאמא שלך בטוחה וקיבלתי על עצמי את גזר הדין שלי. הבנתי שאני הולך למות, מוות קשה ומלא בסבל ועינויים. אבל הם היו מתוחכמים ממני והייתה להם תכנית אחרת לגמרי. תביני מדובר במעצמה מטורפת, שלא בוחלת באמצעים, הם חכמים וערמומיים"
"כמו המוסד" אני אומרת בגיחוך
"כן.. רק שלהם אין גבולות וכל האמצעים כשרים. הם יכולים לשחק לך במוח ולהבין מה הדבר הכי חשוב לך בחיים ולקחת לך אותו בשניות" הוא אומר ועיניו משדרות עצב.
"אז מה עשו לך כשהבינו שאתה לא מוכן לעבוד צד?" אני שואלת בסקרנות
"הציגו בפניי את האפשרויות שלי. הם הראו לי סרטון של אנה משדה התעופה, הם עיכבו אותה בשדה, כביכול לבידוק שגרתי. נתנו לי להחליט או ששנינו נשפטים על ריגול וניסיון לפיגוע טרור, שאת כבר יודעת מה גזר הדין על זה. או שאני הופך להיות סוכן כפול" אחד מהשומרים נכנס למחסן ומפריע להמשך הסיפור, הוא לוחש משהו ברוסית לאנטולי ומשאיר לישו שקית שיוצא ממנה ריח מדהים של אוכל, הבטן שלי מקרקרת ברעש, אני כל כך רעבה. השומר יוצא ואנטולי מתחיל להוציא מהשקית המבורגרים, צ'יפס, טבעות בצל וסלטים. אני חושבת שעוד שנייה יוצא לי הריר מהפה. הוא מגיש לי סכו"ם ואני לא זקוקה לסימן נוסף לפני שאני מתחילה לזלול.
אנחנו מסיימים את האוכל בדממה ואני מבקשת ממנו שימשיך את הסיפור
"את לא עייפה? אפשר להמשיך בפעם אחרת.." הוא שואל ומסתכל על שעונו שנראה יקר להחריד.
"יותר חשוב לי להבין מה קורה פה" אני אומרת בקול לא מתפשר
"אוקי... אז כמובן שלא הייתי מוכן שאמא שלך תיתפס, היא הייתה בהריון לעזאזל. לא הייתה לי ברירה חוץ מלהסכים בתנאי שאנה עולה על טיסה ויוצאת מרוסיה. במשך חודשים ארוכים עבדתי כסוכן כפול והעברתי למפעיל שלי מהמוסד, דן, מידע כוזב שביקש ממני פאבל המפעיל הרוסי שלי. דן הבין שמשהו לא בסדר כי הוא לא הצליח להבין למה הרחקתי את אנה מהמשימה, למה לא הייתי מוכן שהיא תחזור לרוסיה. כולם במוסד היו בטוחים שהתאהבתי בה ושהיא לא הייתה מוכנה להחזיר לי אהבה, התדמית של אמא שלך במוסד הייתה של שוברת לבבות. יפיפייה אמיתית שיודעת לשחק בגבר בצורה מושלמת. אני ידעתי שאנה לא תסלח לי על זה בחיים והעדפתי שהיא תחשוב שאני פשוט לא רוצה אותה קרוב אלי. כשכולם גילו שהיא בהריון היא הכחישה שהתינוק הוא ממני ואז הסיפור התאים לכולם, הם היו בטוחים שהיא שברה לי את הלב כשהיא בגדה בי ונכנסה להריון. רק דן פקפק בסיפור הזה, הוא היה כמה אהבנו אחד את השני" הוא אומר בקול מלא ברגש
"אחרי מידע כוזב שהעברתי לדן שהוביל למבצע צבאי גדול בסוריה ולהפסד צורם של מדינת ישראל. הבינו שאני סוכן כפול וניסו לחסל אותי. במשך שנים שלחו כל פעם סוכן אחר כדי לנסות להוריד אותי. אבל לא הצליחו. מבחינת המוסד זה היה אחד מהכישלונות הגדולים ביותר שלהם"
"לא התחרטת על מה שעשיתי?" איך הוא היה מסוגל לעשות את זה? חיילים ישראלים שמתו בגללו.
"בחודשים הראשונים כסוכן כפול האשמה אכלה אותי, לא ישנתי ולא תפקדתי, הייתי אדם מת מהלך. כל פעם שהעברתי מידע כוזב לדן הייתי מבטיח לעצמי שזאת הפעם האחרונה ושאני אנסה לברוח או להתאבד. אבל פאבל ידע לזהות מתי אני על הקצה שלי וכל פעם היה שולף את הקלף שלא יכולתי לעמוד בו והיה מראה לי תמונות של אמא שלך, ואחרי שנה גם תמונות של שתיכן. הם תמיד היו במעקב עליכן כדי להשאיר אותי מאולף" הוא אומר בצער אבל גם בהשלמה
"אחרי המבצע הגדול שהוביל לכישלון של המוסד ולחשיפה שלי כסוכן כפול, הנשמה שלי כבר הייתה שחורה, ידעתי שאין לי איך להציל את עצמי אבל הייתי מוכן לעשות הכל עבורך ועבור אמא שלך. ביקשתי מפאבל שיוריד את המעקב עליכן שהוכחתי את עצמי מספיק. שאני מוכן להיות סוכן מן המניין. שאני אהיה נאמן. פאבל לא הסכים מיד, ובחן אותי במשך שלוש שנים עד שהוא הסכים להוריד מכן את המעקב. בשלב הזה, כבר היו לי חיים אחרים לגמרי, למדתי לעשות מהלימון לימונדה, הבנתי שאלו החיים שלי עכשיו ושאני צריך להמשיך לחיות, עם הזמן כבר לא היו לי נקיפות מצפון, הייתי יותר שלם עם החיים החדשים שלי וצברתי יותר ויותר כוח ומעמד. החרטה היחידה שלי הייתה המרחק מכן" הוא אומר ומסתכל בעיניי משדר כנות.
"הסיפור שלך.. הוא הרבה לעכל. אני לא מצליחה להבין מה אני חושבת על כל זה עדיין" אני מודה בשקט
"אני יודע שזה הרבה מידע ואני מבין שיקח לך זמן, אני רק מבקש שתקשיבי לי עד הסוף. מה שהכי חשוב לי זה שתדעי שלא אני הרגתי את אמא שלך. אני ניסיתי להגן עליה עד הרגע האחרון" הוא בקול מרוכך.
"אז איך אמא שלי שוב חוזרת לתמונה" אני שואלת ומעבירה את ידיי על פניי
"אמרתי לך מבחינת המוסד זאת הייתה השפלה שסוכן שסרח הגיע למעמד כל כך גבוה ברוסיה, הם שנים ניסו לחסל אותי וכשלו. אז הם החליטו לשלוח את הנשק הכי חזק שלהם, את אהבתי הראשונה, את אמא שלך"
YOU ARE READING
אהבה בין הכוונות
Aksiהגיע למקום ראשון ב#אקשן אלכס מגלה שאמא שלה נרצחה באחת מהפעולות שלה כסוכנת מוסד בארץ זרה. בגלל הדימיון שלה לאמא שלה היא הופכת בן לילה למטרה של מדינת אויב. איתי הוא סוכן מוסד שהורד בדרגה בעקבות פעילות שהשתבשה במדינת אויב, התפקיד החדש שלו הוא להיות שו...
