פרק 47- איתי

257 17 0
                                    

אני מתחיל להתחרט שאישרנו לאנטולי להרוג בעצמו את דימה, היד שלי רועדת מעצבים אני רוצה לרצוח אותו במו ידיי. הוא נוגע באלכס כאילו היא שלו. מחבק ומנשק, גורם לה לצחוק. אני מסתכל עליו משוחח עם אנטולי, הוא נראה יותר מידי בשליטה לבן אדם שהולך לעבור לעולם הבא בכל רגע.
המחשבות שלי נקטעות כשהרכב של דן נכנס לחניה, הנהג שלו יוצא לפניו סורק את האזור ורק שאני מסמן לו שהכל נקי הוא פותח לדן את דלת הרכב. דן יוצא מהרכב והפנים שלו לא מבשרות טוב. אני מנסה להבין מה הולך לקרות אבל שום דבר לא מכין אותי לאובדן השליטה המוחלט של דן כשהוא רואה את אנטולי.

"בן זונה, בוגד מזדיין" הוא שואג ומתנפל עליו כמו מטורף, חובט בפניו ללא הפסקה, אלכס רצה לכיוון בצעקות ואני עוצר אותה מלהתקרב לדן כשהוא במצב הזה הא יכול לפגוע בה בלי לשים לב.
אני לא מאמין למה שאני רואה, דן איבד שליטה לחלוטין, אני לא מזהה אותו, האיש שתמיד קר רוח ושקול איבד את זה לחלוטין.

"תעזוב אותי, הוא הורג אותו" אלכס צועקת ומנסה להשתחרר מאחיזתי במותניה

"תירגעי הוא לא יהרוג אותו, הוא רק פורק את כל הכעסים שלו עליו" אני מנסה להרגיע אותה אבל לא כל כך מאמין בכך בעצמי

כשאני רואה שדן לא מצליח להרגיע את עצמו אני משחרר את אלכס ומרחיק אותה לצד, אני מתקרב לדן ומנסה להרחיק אותו מאנטולי, הוא מנסה להילחם בי כדי לחזור להרביץ לאנטולי ששוכב על הרצפה, כל פניו מדממות והוא פאקינג מחייך. חולה נפש. מתן רק עומד מהצד ונראה משועשע מכל הסיטואציה, לא מנסה לעזור לי להרגיע את הרוחות.

"דן זה מספיק, אנחנו צריכים אותו, אתה תהרוג אותו אם תמשיך להכות אותו" אני לוחש לאוזנו. דן מצליח להשתלט על עצמו ומתנשף בכבדות, הוא מעביר את ידיו על פניו בתסכול, מסתובב לכיוון הים, לוקח כמה נשימות ומסתובב חזרה לכיוון אנטולי. והנה דן חזר, הוא שוב משדר קור רוח, רצינות ושליטה.

"קום מהרצפה, בוא נסגור את הפרטים הקטנים על כוס קפה" הוא אומר ונכנס לבית ומתיישב על הספה כאילו לא קרה כלום.

אלכס ממהרת לאביה ועוזרת לו לקום, אני מנסה להבין אם היא עושה את זה כי היא כבר השלימה עם זה שהוא אבא שלה ושהיא לומדת לחבב אותו או שמדובר פשוט בחמלה לאדם פצוע. מה שבטוח אנטולי נהנה מתשומת הלב שלה.

אני כנראה בוהה הרבה זמן בהתרחשות מולי כי מתן מתקרב אלי ואומר בשקט "תתאפס, אני מביא לאלכס ערכת עזרה ראשונה לטפל באבא שלה ואתה תכין לכולם קפה" אני מהנהן ומתקדם לכיוון המטבח.

אנטולי מתיישב בקושי רב בספה, הפנים שלו מתנפחות מרגע לרגע. המראה הפצוע שלו מספק אותי, אבל נראה שהוא מחריד את אלכס. הנפש שלה עדינה מידי. אני לא יכול שלא לתהות אם היא תצליח להסתדר עם בן זוג כמוני, אני מחייך לעצמי על המחשבה המטופשת, היא גם ככה בחיים לא תסלח לי.

אהבה בין הכוונותWhere stories live. Discover now