זה לא יותר מדי גרפי אבל אני מרגישה צורך לציין שיש סצנת עינויים לקראת הסוף
חזרתי מהמועדון בערך בשמונה בבוקר והלכתי להתקלח, הייתי צריך לדבר עם גרייס למרות חוסר הרצון שלי. הבגדים שלי היו ספוגים בדם, לא היה איך להציל אותם, אבל אף לא טיפה מהדם היתה שלי. הוצאנו מהם מידע טוב והרחקנו אותם מהעיר שלי, אבל זו היתה רק ההתחלה. ידעתי שאני צריך להסתובב קצת בטריטוריה שלי, לעבוד עם האנדרבוסים שלי ולגרש כל שריד של הבראטווה שיש פה. גם רציתי לעבוד מקרוב עם האנדרבוסים בפורטלנד וסיאטל, הם התחלפו ממש לפני כמה שנים והיו יותר קרובים לגיל שלי ולשאיפות שלי מהפמיליה, הם היו שניים מהאנדרבוסים שידעתי בוודאות שיעמדו לצידי במקרה של הפיכה.
ניסיתי להירדם, ידעתי שאני צריך שינה, גם אם רק שעה, אבל זה התגלה כמשימה בלתי אפשרית. לא היו דברים רבים שיכלו לרדוף אותי, במיוחד לא בשעות עירות, אבל היא רדפה אותי. עיניתי ורצחתי אבל היא היתה החרטה הכי גדולה שלי. הבטחתי שאני אגן עליה. לא הצלחתי להגן עליה. התלבשתי במהירות וירדתי חזרה במדרגות, אדריאנה היתה במטבח, היא לא היתה שם כשחזרתי הביתה אבל עכשיו היא היתה שם.
"שב, אני אכין לך קפה." היא אמרה בחצי חיוך, התיישבתי מול האי כשהיא ניסתה להמשיך "איך..."
"אל תסיימי את השאלה שלך." אמרתי בקול קר, לא התכוונתי לנהוג כלפיה כך, לדבר אליה כאילו היא אחד החיילים שלי ולא האישה שדאגה לי מאז שאני זוכר את עצמי, אבל לא יכולתי. לא עכשיו. היא קפצה את שפתיה אבל הנהנה והושיטה לי כוס קפה שחור.
"מיס גרייס תישאר פה עוד הרבה זמן? אני צריכה לתכנן את הקניות לשבוע הקרוב." בדרך כלל היא לא שאלה אותי דברים כאלו אבל בדרך כלל פשוט הודעתי לה על אירועים, המצב הנוכחי לא היה צפוי או רצוי, למרות שאהבתי את זה שגרייסי פה. "עד שאני אומר אחרת היא נשארת פה, תתכנני סביב זה ובבקשה תדאגי שיהיה לה טוב. היא עברה מספיק." מבטה נהיה רך יותר "כמובן מר רנירו."
"איזשהו שינוי?" שאלתי בקצרה כשהתשתלבתי בתנועה, גרייס הנידה לשלילה אבל לא הווסיפה מעבר לזה. היא ידעה שאני לא רוצה לדבר על זה וכיבדה את רצוני, אחרי לא מעט ויכוחים בנושא אבל זה כבר משהו. הדעות שלה בנושא היו נחרצות. "יש לי פגישה מחר מוקדם, אני לא אוכל להסיע אותך אבל דומיניק ידאג שתגיעי לאן שתרצי." לא סמכתי במאה אחוז על דומיניק, אבל לא יכולתי להשתמש כרגע בדנטה או קסיו, זה לא היה הוגן כלפיהם. היא הנהנה שוב והכניסה את האזניות לאוזניה, זה לא היה דבר שהיא עשתה בעבר אבל לא יכולתי לבקש ממנה לעשות משהו אחר. היא צריכה להרגיש בנוח ולהתמודד עם דברים בקצב שלה.
כשישבנו לאכול ארוחת ערב אמרתי "גרייסי אבא רוצה שתהיי אחראית על האירוח של נשות ואמהות הנפטרים. אם את רוצה שאני אדבר איתו אני אעשה את זה אבל את מכירה אותו..."
YOU ARE READING
נסיכת מאפיה כרך ב
Romanceספר שני בסדרת מלכות שבורה טיוטה גולמית דניאל רנירו לא ידע מה יקרה לו כשהוא הכניס לביתו את ונוס, סוכנת צעירה שעמדה בניגוד מוחלט לכל סט הערכים שלו, למי שהוא. הוא ידע שאסור לו לסמוך עליה, ובהתחלה זה היה המצב, אבל כשהוא ראה אותה נשברת, כשהוא ראה אותה ב...
