הדבר הראשון ששמעתי היה קולות בספרדית. לא פקחתי עיניים, לא ידעתי איפה אני, אם הם תפסו אותי...אבל הקולות היו של נשים, וברגע שהמחשבה שלי הצטללה מספיק הבנתי על מה הן מדברות. אחת מהן אמרה משהו על זה שהיא צריכה הפסקה, השניה שאלה אותה...היא שאלה אותה מה היא חושבת שאנשים בקומה מרגישים. 'היא נראית כל כך שלווה, אבל מה באמת קורה לה?'
ואז נשמע קול מוכר "בלי ספרדית." הוא אמר "אם היא תתעורר זה ילחיץ אותה."
"למה?" אחת הנשים שאלו, "כי מזדיינים מקסיקנים עשו לה את זה."
"זה בסדר קסיו." מלמלתי, הגרון שלי שרף וקולי היה צרוד. פקחתי עיניים, קסיו ושתי נשים, כנראה אחיות, עמדו בחדר. הקירות היו לגמרי לבנים, התאורה היתה בהירה ולרגע מצמצתי בשביל לקלוט לגמרי את מה שקורה סביבי.
האינסטינקט הראשוני שלי היה והושיט יד למחט שהיתה נעוצה בזרועי ולשלוף אותה, אבל אחת הנשים התקרבה אליי ואחזה בידי לפני שהספקתי לעשות את זה "לא הייתי עושה את זה במקומך."
"תתרחקי ממנה. המשפט הזה כנראה גורם לה לרצות לעשות את זה יותר." קסיו אמר "אתן רוצות להתקשר למר רנירו או אני?" פאק דניאל...גרייס... מה קרה?
אחת הנשים הוציאה את הנייד שלה ויצאה מהחדר בזמן שהשניה התקרבה אליי "אני בסדר." אמרתי, התיישבתי במקום אבל כאב בבטני שלח זרמים לכל גופי "פאק." סיננתי. הרמתי מעט את החלוק וראיתי תחבושת גדולה איפה שפגע הקליע. "אין צורך להסיט מבט קסיו אני לא חסודה." מלמלתי והשתעלתי "אפשר לקבל מים?"
האחות השניה העבירה מבט בין קסיו לביני ואז נעלמה מאחורי הדלת. "עכשיו כשהיא לא פה...מה קרה? גרייס בסדר? דניאל? קוותה? רפאלו, אניסה...הם..."
"לאט, ונוס, קרה הרבה. אני חושב שהכי טוב שדניאל וגרייס יספרו לך." רופא נכנס בדלת, המבט שלי התקבע על קסיו "בלי בדיקות." לא הרגשתי לגמרי כמו עצמי באותו רגע, לא רציתי להסתכן. "ונוס אני חושב ש..."
"אמרתי בלי." אני לא בטוחה מה הוא ראה בעיניי אבל הוא הנהן והסתכל על הרופא "שמעת אותה." הוא אמר. "מר רנירו אמ..."
"מר רנירו לא נמצא פה, נכון? היא בהכרה. היא אומרת לא אז לא. כשמר רנירו יגיע לפה נראה מה יקרה, עד אז היא קובעת." חייכתי אליו בתודה.
"במקום זה אתה כול לספר לי למה יש לי תחבושת על פצע שיכול להיתפר בקלות." כבר נורתי בעבר, זה לא כזה נורא.
"הפצע נתפר שלוש פעמים, בפעמיים הראשונות הוא נפתח. בשניה הוא גם הזדהם, על התחבושת יש משחה אנטיביוטית לכל מקרה." הנהנתי, היו הרבה סיבות שפצע כזה יפתח גם אם לא בדיוק יודעים למה. "כמה זמן לא הייתי בהכרה?" המילה 'קומה' לא נאמרה בדרך כלל על חוסר הכרה של כמה שעות, ובכמה שעות פצע כזה לא יכול להיפתח פעמיים ולהזדהם.
YOU ARE READING
נסיכת מאפיה כרך ב
Romanceספר שני בסדרת מלכות שבורה טיוטה גולמית דניאל רנירו לא ידע מה יקרה לו כשהוא הכניס לביתו את ונוס, סוכנת צעירה שעמדה בניגוד מוחלט לכל סט הערכים שלו, למי שהוא. הוא ידע שאסור לו לסמוך עליה, ובהתחלה זה היה המצב, אבל כשהוא ראה אותה נשברת, כשהוא ראה אותה ב...
