פרק 13

581 30 0
                                    


"אני לא מאמינה שנתתי לך לגרור אותי לפה." ונוס מלמלה כשנכנסנו לאחוזה של ולריו, שאר המשפחה תגיע יותר קרוב לחתונה אבל רציתי להגיע לפה לפני אבא שלי, לתת לונוס רגע להתרגל לרעיון, ופחות זמן לאפשר לה לעשות משהו שטותי.

"תאמיני, ותחייכי." ידי הייתה על מותניה, הצמדתי אותה אליי, אגודלי שרטט מעגלים קטנים על גבה. ידעתי שזה ישגע אותה.

קארה וולריו חיכו לנו בכניסה, עזבתי את ונוס לרגע בכדי לחבק את בת דודתי וללחוץ את ידו של ולריו, לפני שהם נתנו לנו לעלות לחדר האורחים להתארגן לארוחת הערב. ונוס נראתה על הקצה.

"משהו מרגיש לי לא בסדר." היא מלמלה והתיישבה על המיטה בזמן שסידרתי את העניבה שלי מול המראה "לא אהבתי את הדרך שולריו הסתכל עליי." מבטי קפץ אליה "איך הוא הסתכל עלייך?"

"כאילו הוא רוצה ממני משהו. לא משהו כזה דניאל, הוא מתחתן עוד שבוע."

"את רוצה שאני אדבר איתו?"

"לא דניאל, אני אף פעם לא רוצה שתילחם את המלחמות שלי במקומי." הסתכלתי עליה דרך המראה כשהיא הורידה את כתפיות השמלה שלבשה ונתנה לה ליפול לרצפה "אני הולכת להתקלח, אני אטפל בבן דוד שלך אחר כך, אין שום דבר ששיחה לא יכולה לפתור, ואם אני זוכרת נכון האירועים המגוחכים שלכם כוללים הרבה יותר מדי ריקודים. אתה מוזמן להצטרף אליי."

***

"ונוס חוששת בסביבה שלך, ואני לא מאוד אוהב את זה." אמרתי כשנכנסתי למשרד של ולריו אחרי ארוחת הערב "אני חושב שהיא יודעת."

"יודעת מה?" הוא מזג לשנינו וויסקי וסימן לי להתיישב "שאתה לא סומך עליה." עניתי.

"זה שאני לא רוצה ילדה שתחטט לי בעסקים לא אומר שאני לא סומך עליה. ולפרוטוקול, אני לא סומך עליה. אני לא מכיר אותה." חייכתי "זה בסדר, אני מבין את זה. פשוט חשוב שהיא תרגיש בנוח, היא יותר דומה לנו משאתה חושב." התיישבתי מולו ולגמתי מהכוס שבידי "ובכל מקרה, אני לא פה בשביל עסקים , אני פה בשביל לחגוג את הרגעים האחרונים של הרווקות שלך."

הוא נרגע, ממש היה אפשר לראות את זה בכל שפת הגוף שלו, למי שידע מה לחפש. "לחיי חופש" הוא הרים את הכוס שלו באוויר "משהו שהיא לעולם לא תוכל לקחת, לא משנה מה היא תגיד לך."

"מה?" הוא נראה מבולבל, הנדתי בראשי "עזוב, זה רפרנס לאיזו שטות שגרייס אוהבת, היא ניסתה לשכנע אותי לנסוע לניו יורק בשביל זה,לא עבד לה."

"יש לה גישה מלאה להוליווד והיא מתעסקת בברודווי?" הוא שאל, משכתי בכתפיי "היא רוצה את מה שאין לה, נראה לי." הנחתי את הכוס הריקה על השולחן שלו "ליסה והמשפחה שלה מגיעים מחר, נכון?"

הוא הנהן, משהו השתנה קלות במבטו כשהזכרתי את השם של ליסה. "אני לא מאמין שאני מתחתן השבוע.. פאק אני לא מאמין שאני מתחתן נקודה. אם היית אומר לי את זה לפני חמש שנים הייתי צוחק לך בפרצוף."

נסיכת מאפיה כרך בWhere stories live. Discover now