זה התחיל על המטוס. קוותה ניסה להתנהג כמו חסוד ולא להוריד את המעט חולצה שנשארה לו, אז קרעתי אותה עם סכין נזהרת לא לפצוע אותו יותר. הוא שטף פנים ונראה קצת יותר כמו בן אדם, והצמיד קרח לפניו, שמתי לב לחתך על צווארו שהוא ניסה להסתיר, אני אטפל בו אחר כך, כרגע החתך שהתחיל בכתפו הימנית והגיע עד לעצם האגן בצד שמאל.
"אני יכול לעשות את זה." דנטה הציע "אל תהיו מטומטמים אני ראיתי איזה צלקות אתם משאירים על עצמכם. שמישהו יביא לי ערכת עזרה ראשונה, וג'ין."
"יש אלכוהול חיטוי בערכה..." קסיו אמר ותהיתי אם לדפוק את הראש בשולחן תהיה תגובה הולמת "בשבילי, אידיוט."
קסיו ודנטה נעלמו מטווח הראיה שלי, וזה הרגע שבו קוותה שאל "מה ביקשת ממנו?"
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר."
"אחרי שנתת לו את הדיסק און קי והוא הסכים לעסקה, ביקשת ממנו משהו, מה זה היה? אל תשקרי ונוס, או שאף אחד מאיתנו לא יאהב את איך שזה יגמר."
"אתהה לא מתחיל את המשחק הזה איתי עכשיו. לא אחרי מה שעשיתי בשבילך. אני הורדתי אותם מכם לזמן הקרוב, פשוט תקבל את זה. אני שונאת את מה שעשיתי גם בלי שאתם תתנהגו במצ'ואיות ותגרמו לי להרגיש כאילו אני פוגעת איכשהו גם בכם. לא עשיתי שום דבר שיסכן אתכם, ולהפך."
"זה קשור למשפחה שלך? את עשית משהו שיסכן אותם?" נאנחתי והנהנתי "כן קוותה, זה בדיוק מה שעשיתי. ואני לא מדברת על אמא שלי, אני מדברת על אנשים שאני באמת יכולה להחשיב למשפחה שלי, גם עכשיו. על אנשים שאם יבואו לבקש אצלי מקלט אני לא אהסס לתת להם אותו. כי הם ילדים שנכלאו למצב בו הם נתונים תחת ההשפעה של אמא שלי, הם לא מכירים שום דבר אחר, הם לא יודעים מה היא עושה מאחורי הגב של כולם." בחיים לא שנאתי לשקר. תמיד הייתי טובה בזה. עכשיו שנאתי את זה. כל מה שעשיתי הרגיש לי לא נכון, לא ידעתי במי אני בוגדת יותר. "פשוט תפסיק על התשאול הזה, אם זה כל כך חשוב לך אתה יודע בדיוק באיזה קו אתה צריך ללכת." קסיו בחר ברגע הזה להופיע ולהושיט לי בקבוק ג'ין, פתחתי אותו ושתיתי שתי לגימות גדולות ישר מהבקבוק, ואז לקחתי את תיק העזרה ראשונה שדנטה הביא לי "זה הולך לצרוב" אמרתי ושפכתי כמות יפה של אלכוהול חיטוי על החזה של קוותה.
***
זה המשיך ברגע שהייתי לבד שוב עם דניאל. "את נראית כאילו את מרגישה חרטה, אשמה. מה קרה?"
"אני לא רוצה לדבר על זה." מלמלתי "אתה יכול להאמין לי שלא עשיתי שום דבר שמסכן אתכם ולעזוב את זה? כי זו האמת, אני נשבעת שזו האמת."
הוא שם אצבע אחת מתחת לסנטר שלי וגרם לי להרים את מבטי "עשית משהו שיסכן את אחד מהחברים שלך מהבית?" הוא שאל, הנהנתי "אז אני לא צריך לדעת יותר מזה. תודה לך."
YOU ARE READING
נסיכת מאפיה כרך ב
Romanceספר שני בסדרת מלכות שבורה טיוטה גולמית דניאל רנירו לא ידע מה יקרה לו כשהוא הכניס לביתו את ונוס, סוכנת צעירה שעמדה בניגוד מוחלט לכל סט הערכים שלו, למי שהוא. הוא ידע שאסור לו לסמוך עליה, ובהתחלה זה היה המצב, אבל כשהוא ראה אותה נשברת, כשהוא ראה אותה ב...
