פרק 28

244 9 0
                                    


"למה הכוונה היא נעלמה לך?"

"אני מתכוון שהיא אמרה שהיא הולכת לישון ויצאה מפה כנראה כשהייתי בשירותים. אתה מכיר את החברה שלך מר רנירו אל תגיד לי שזה לא משהו שמתאים לה לעשות."

דנטה נשמע אבוד, אצלי היתה שעת צהריים מוקדמת, מה שאומר שבוגאס היה מאוחר. מאוד. כן זה לחלוטין היה משהו שמתאים לה לעשות זה למה השארתי אותו איתה מלכתחילה.

פאק.

ידעתי שהיא הולכת לעשות משהו טיפשי. "תמצ..." לא הספקתי להגיד כלום כששמעתי את המעלית נפתחת מהצד השני של הטלפון "זו היא?"

"כן." דנטה אמר, ניתקתי לו והתקשרתי לונוס.

"היי"

"מה את חושבת שאת עושה?"

"מה שאני רוצה דניאל, אני לא אסירה שלך. אם אני רוצה ללכת להנות אני יכולה לעשות את זה." היה אנדרטון מתגרה למילים שלה.

"אני הולך להעניש אותך על זה כשאני חוזר"

"הו אני מקווה."

"אל תעצבני אותי ונוס, יש לי מספיק להתמודד איתו פה."

כל מצב הרוח שלה השתנה "איך היא?"

"לחוצה. היא תהיה בסדר. נעבור את היום הזה ונעלה על מטוס חזרה הביתה מחר על הבוקר. לכי לישון, נדבר על זה כשנחזור."

"אוקיי. תשמור עליה."

"תמיד."

***

"איך את מרגישה?" גרייס משכה בכתפיה ולא ענתה, ממשיכה להתעסק בשולי שרוולי שמלתה כאילו זה משנה משהו. "מילים גרייסי."

"אני אהיה בסדר כשנחזור הביתה."

"יש לך עוד לילה ארוך עד שנחזור הביתה. אכלת משהו?" היא הנידה לשלילה.

"אני אביא לך משהו לאכול." היא לא אמרה כלום, יצאתי מחדר השינה שלה והלכתי לכיוון המטבח בחדר המלון ששהינו בו, נשמעה דפיקה על הדלת.

דומיניק שעד כה עמד בפינה בשקט פתח אותה ואמר "מר מנצ'יני." הסתובבתי באותו הרגע

"אתה לא אמור להיות פה."

"אני רוצה לדבר עם גרייס."

"תוכל לדבר איתה הערב. ואם תחשוב על לדבר איתה לבד..." לא סמכתי עליו. ממש לא. הייתי צריך אותו, הוא היה משפחה ויהיה אפילו יותר אחרי החתונה הזו, אבל לא סמכתי עליו. "נתתי לזה לקרות פעם אחת, אני לא אתן לזה לקרות פעמיים."

"אתה יודע, אם הייתי רוצה הייתי יכול להתחתן איתה כאן ועכשיו, ואז למילה שלך לא היתה חשיבות." הוא עקף את דומיניק והתיישב על הספה "אבל אתה לא תעשה את זה." אמרתי בתגובה, הוא לא היה בן אדם כזה.

נסיכת מאפיה כרך בWhere stories live. Discover now