פרק 27

172 7 0
                                    


מאי הגיע מהר מדי.

"את תהיי בסדר." לא הייתי בטוחה אם ניסיתי להרגיע את גרייס או אותי. כנראה את שתינו. ישבנו בבית קפה הרגיל שלנו, ובאמת שרציתי ללכת בעצמי לבית שלה ולהרוג את לותריו בעצמי.

מחר הם טסים לסיציליה, ואני לא אהיה שם.

לא רציתי לפגוש את המשפחה של לותריו שוב, הם הלחיצו אותי, אבל רציתי להיות שם בשביל גרייס. לא היתה בררה. זו היתה הדרישה שלהם ואני מוכנה לקבל אותה.

"אני לא חושבת שאת מאמינה בזה ונוס..." גרייס דיברה בקול חלש, היא נראתה חיוורת.

"זה רק שלושה ימים, ואז תחזרו לפה. לא יקרה יותר מדי, הכל יהיה בסדר ועד סוף השבוע נוכל לשבת ממש פה ותוכלי לדווח לי בדיוק כל דבר שהוא עשה או אמר." חייכתי אליה, כל עצב בגוף שלי צעק במחאה. זה לא הגיע לה. "תאכלי משהו גרייסי. ותזכרי להרים את הראש ולא לתת להם לגרום לך להרגיש קטנה. את תהיי המלכה של סיציליה. תשלטי."

***

"את נראית נורא."

"תודה טליה, גם אני אוהבת אותך." עצרתי את ההליכון והלכתי לתיק שלי, הוצאתי בקבוק מים ורוקנתי חצי ממנו. באתי לפתוח את הטלפון ועצרתי את עצמי. לא. אני לא יכולה לשלוח עוד הודעות. אם יקרה משהו דניאל יתקשר אליי. הוא הבטיח לי לפני שהוא יצא הבוקר.

לא יכולתי לבקש מגרייס לעדכן אותי, זה היה מסוכן מדי.

"דואגת לחברה שלך?"

"מה נראה לך?"

"נראה לי שהיא יודעת לדאוג לעצמה. ושכן, יש לך על מה לדאוג, אבל זה לא עוזר לה שאת דואגת." כמובן שהיא צדקה, אבל לא אמרתי לה את זה.

"ונוס, את חוזרת על הדפוסים ההרסניים שלך. את פה כבר חמש שעות. את יכולה ללכת להתקלח, ולאכול משהו בבקשה. יש לנו אימון אחר הצהריים, את יכולה לחזור אז."

"את מגרשת אותי מפה?" שאלתי בחצי חיוך והנחתי את המגבת על הכתף שלי

"לא, אני נותנת לך עצה, כחברה. להתיש את עצמך לא נותן לך כלום, והיות ואת לא משלמת לי על שהותך פה את גם עולה לי כסף." היא חייכה, ידעתי שהיא צוחקת, לא עליתי לה כסף הרווחתי לה לא מעט.

"איפה את עובדת היום בלילה? ואיך את בכלל יודעת שאני פה כבר חמש שעות?"

"בדקתי במצלמות, ובקינו החדש הזה, ביי-אין"

"למה אין לך מקום קבוע?"

"כי הבר הקבוע שלי עדיין בשיפוצים."

"עדיין? זה לא מחרפן אותך לעבור ממקום למקום?" הוא היה בשיפוצים איזה חצי שנה כבר, יותר, זה הרגיש לי מגוחך.

"לא, אני דיי אוהבת את זה. אני איפה שצריכים אותי, והכסף יותר טוב. גם יוצא לי להכיר אוכלוסיות מאוד שונות אחת מהשניה... זה נחמד."

נסיכת מאפיה כרך בWhere stories live. Discover now