"זו הפעם הראשונה שאני רואה אותך לובשת ג'ינס קצר." תכננו לצאת לים. הגענו למלון לפני חצי שעה וישבתי על הספה וחיכיתי שהיא תסיים להתארגן.
"באמת?"
"כן. את תמיד עם ארוך, חוץ מכשאת עם חצאית או שמלה וגם זה לרוב עם גרביון מתחת."
"טוב, לא אכפת לי שאתה תראה את הגוף שלי, אבל אני לא בדיוק רוצה שאנשים יתחילו לשאול שאלות עם הצלקות שלי." היא אספה את שיערה לקוקו גבוה בעודה מדברת "אוך וואו אני חייבת להסתפר כבר."
"אני אוהב את השיער שלך כשהוא ארוך."
"לא גזרתי אותו מהאלווין לפני שנתיים, זה כמעט שנתיים. זה המון זמן לא לגזור את השיער... פעם גם הייתי צובעת אותו אבל זה נהיה מתיש."
"מתיש איך? לוקח זמן? או פיזית מתיש?" בחיים לא צבעתי את השיער שלי, לא יכולתי לדמיין את התהליך אפילו.
"גם וגם. כשהייתי קטנה לא נשארנו באותו מקום הרבה זמן, והיה לי תמיד קשה עם זה שנגעו לי בשיער, אז להתחייב לספרית אחת לא היה אפשרי. לא בטוחה למה אמא שלי נתנה לילדה בת התשע שלה לשחק עם חימצון לבד בבית אבל היא נתנה לי, לפעמים אבא היה עוזר לי, אבל לא הרבה."
"אמא שלך היתה נוכחת איפשהו בילדות שלך?" שמעתי מה אמרתי ברגע שאמרתי את זה, צל נפל על פניה לשניה, אבל היא התנערה מזה דיי מהר "לא יותר מדי, אבל מספיק בשביל שזה ישנה. אתה מוכן?"
***
החוף היה מבודד לגמרי, דאגתי לזה. פרשנו שמיכות על החול וישבנו עם בקבוק יין ופירות בזמן שהשמש שקעה מעלינו "ונוס... אני יודע שהבטחתי בלי עבודה בחופש, אבל אני צריך לפגוש את הקאפו של לוס אנג'לס כל עוד אנחנו פה, זה לא יקח הרב זמן, אני אעשה את זה מחר בבוקר, זה רק עניין פורמלי. את בסדר עם זה?"
"בטח, כל עוד אני לא צריכה לבוא איתך. אני אנצל את הזמן לסיים את הספר שלי"
"את לא צריכה לבוא, הכל בסדר. תודה שאת מבינה."
"דניאל, אני יודעת למה נכנסתי. אני ציפיתי למשהו כזה. כל עוד זה לא לוקח לך חצי יום ואתה לא מערב אותי באמת שלא כל כך משנה לי."
"אז זו הפעם האחרונה שנדבר על זה" משכתי אותה אליי, העברתי רגל אחת מעליה כך שהיא עכשיו היתה מתחתיי, ידי היו משני צידי ראשה "אני לא רוצה להתעסק בעבודה השבוע."
היא צחקה, יד אחת שלה הורמה אל ראשי, אצבעותיה נשזרו בשיערי כשהיא התרוממה אליי ושפתיה נצמדו אל שפתיי.
***
"אני לא מאמינה שפגשתי הרגע את קלארק גרג וקלואי בנט."
"יש הטבות ללצאת עם הבן של האדם הכי חזק בארצות הברית."
"אני לא איתך בשביל ההטבות... טוב לפחות לא מהסוג הזה." היא חייכה מאחורי כוס הקפה שלה "אבל ברצינות, איך ידעת? העונה שמשודרת עכשיו קצת פחות טובה אבל אני בטוחה שהם יסתדרו, הם כבר הודיעו על עונה נוספת ועם כל מה שקורה בMCU אני בטוחה שזה יהיה מטורף, למרות שהם לא נחשבים קאנון..." לא הבנתי חצי מהמילים שהיא אמרה, אבל היא נראתה שמחה, אז נתתי לה לדבר. מעולם לא היה לי זמן לראות סרטים, ולא היה לי אכפת מזה יותר מדי. לחיים האמתיים היה מספיק זבל לזרוק לעברי. "זה קצת מציק שהם מתעלמים לחלוטין משילד ושילד בתורם סוגרים למארוול את כל החורים בעלילה... אני סתם מברברת נכון?"
YOU ARE READING
נסיכת מאפיה כרך ב
Romanceספר שני בסדרת מלכות שבורה טיוטה גולמית דניאל רנירו לא ידע מה יקרה לו כשהוא הכניס לביתו את ונוס, סוכנת צעירה שעמדה בניגוד מוחלט לכל סט הערכים שלו, למי שהוא. הוא ידע שאסור לו לסמוך עליה, ובהתחלה זה היה המצב, אבל כשהוא ראה אותה נשברת, כשהוא ראה אותה ב...
