When I was your man-מתורגם

פרק 23

פרק!
אני ממש מצטערת שלא עלה אתמול פרק..
אני שוב אזכיר שאחרי כל חלק (הווה/עתיד) יש תמונה, אז אל תתבלבלו זה לא סוף הפרק.
תהנו❤️

-
חלק 1 בהווה - דצמבר 2017 לואי

"המזוודה של לילי ארוזה" הארי אומר לי. נכנס לתוך החדר.

״אנחנו עוזבים בעוד יומיים!״ אני עונה וצוחק.

הארי מצטרף לצחוק שלי, מהנהן בראשו.

"אני יודע, אבל אתה מכיר אותה!״

מאז שהודענו ללילי ששלושתנו נוסעים לחופשה בהרים, לילי הייתה במצב קופצני מאתמול. היא עברה על כל הארון שלה כדי למצוא את הסוודרים הכי חמים שלה, ואפילו חיפשה במחסן ציוד סקי וצעצועים שהיא רוצה לקחת איתה. הסברנו לה שיש לה זמן, אבל היא לא רצתה להקשיב! אז השארתי אותה בטיפולו של הארי כל היום היום, ואתמול בזמן שעבדתי על הרומן שלי.

אני מתקדם במהירות מדהימה בימים האחרונים. אם זאין התחיל לדאוג לגבי האיטיות שלי בטיוטה הראשונה של הספר שלי, עכשיו הוא יאשים אותי על שעבדתי כל כך מהר, והפרעתי לחופשה שלו עם שי. שניהם טסו לוונציה לשבוע, על מנת לחגוג את המעבר לשנה החדשה.

הארי מחליק למיטה לידי ומנשק את זווית שפתי. אני מחייך אליו ומחליק יד על ירכו כשהוא מתיישב ברגליים משוכלות לידי. הסנטר שלו בא לנוח על הכתף שלי והוא לוחש:

"אנחנו עובדים על מה שכתבת היום? לילי עדיין עסוקה עם הצעצועים שלה, ואז אפשר לאכול ארוחת ערב. כך נוכל ללכת לישון מוקדם יותר הערב. אני מודה בפניך שאתמול בלילה, היה קשה להישאר ער עד השעה שלוש לפנות בוקר! שמחתי מאוד כשלילי ישנה אחר הצהריים, כך הצלחתי לנוח גם קצת״, הוא אמר בעווית פנים.

״הממ... פשוט לא היית צריך להגיד שהכתיבה מבאסת״.

״אבל בייב...זה היה מבאס!״ הוא אומר, צוחק.

בייב... רק מלשמוע את הכינוי הזה זה מחמם לי את הלב בחזה. מאז ליל יום ההולדת שלי, לא דיברנו על ה-׳אני אוהב אותך׳ שוב, או על הנשיקה שליוותה את זה. אני לא יודע אם זה היה תחת הרגש של היום, או שזה היה כדי לגרום לי להיכנע, אבל אני לא יכול להפסיק לחשוב על שלושת המילים הקטנות האלה. לא ישנו ביחד באותו לילה. רציתי את זה, נורא. בערתי מזה. אבל הארי ידע איך לעצור אותי. הוא הבין שזה עדיין מוקדם מדי בשביל זה בעיניי. הוא באמת לקח בחשבון את תחושותיי ואני מודה לו על כך.

בעצם גם לא התנשקנו מאז. רק כמה נשיקות גנובות, במהירות, או בזווית השפתיים, כמו שזה עתה עשה. אבל אין נשיקה אמיתית ויפה כמו בערב חג המולד. אני לא מתחרט על זה, רחוק מזה! אני מאמין שהיינו צריכים את זה. שנינו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל גם היינו צריכים לאשר זאת, היינו צריכים את הנשיקה הזו וה׳אני אוהב אותך׳ לפני, ואחרי.