״לפעמים המרדף שווה את זה, בוס.״
זה המשפט היחידי שאנדרו דוראן היה צריך לשמוע מכדי שהיא תהפוך לטרף והוא לצייד. המרדף התחיל, והוא משוכנע שהוא ישיג אותה גם אם זה יהיה הדבר האחרון שיעשה בחייו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מה את עושה?״ אני מוריד את ידה של ולנטינה מזרועי, והיא נאנחת. ״אתה מתעלם ממני כבר יומיים אנדרו.״ היא רוטנת.
מה היא מצפה שאעשה? שאהיה פדופיל? שאזיין אותה בידיעה שאני גדול ממנה בעשור? ״אתה אותי אותי כל כך.״ היא מתיישבת עליי והזין שלי כמעט מתעורר לחיים, אך אני מרגיע אותו מהר מאוד.
יש לי גבולות, ולהזדיין עם ילדה בת 18? זה פאקינג חוצה אותם. ״אל תתבייש אנדרו...״ היא נושקת לצווארי, ואני מוריד אותה ממני. ״לא ולנטינה.״ השעון בטלפון שלי מצלצל, הזמן של ולנטינה לקחת כדור.
״אם אתה תתייחס אליי, אני אקח כדור מבלי להטריף אותך.״ היא מנסה את מזלה, אך זה לא יעבוד. ״את רוצה שאתייחס אלייך?״ היא מהנהנת בראשה. ״אין בעיה,״
״את רוצה חלב חם לפני שאת הולכת לישון? או אולי לראות קצת טלוויזיה? שמעתי שיש סדרות מצוירות מצויינות לגילך.״ היא מגלגלת את עיניה, והולכת לחדר שהיא שוהה בו.
אם אני צריך להיות בייביסיטר, עדיף שאעשה את זה כמו שצריך.
***
״אפשר שנלך לסיבוב?״ אני מניד בראשי, והיא נאנחת. ״הבנתי כבר את הנקודה שלך אנדרו, אבל אני בסך הכל רוצה לנשום קצת אוויר, או שאני אתחרפן.״
איתה אי אפשר לדעת, אני לא באמת יודע אם היא הבינה את הנקודה. ביומיים האחרונים היא לא הפסיקה לגרום לי לרצות לקרוע ממנה את הבגדים יותר מכל פעם אחרת.
הבעיה היא שהפעם זה היה שונה, אני רציתי את כל כך, והייתה מוכנה לתת לי את זה. אבל לא. אני לא פדופיל מזוין. אם הייתי יודע מההתחלה שהיא בת שבת שמונה עשרה, לעולם לא הייתי מתקרב אליה.
״לאן את רוצה ללכת?״ אני שואל, סורק את בגדיה בעיניי. והיום היא החליטה לשגע אותי בשמלה, ולא סתם שמלה, השמלה שבה ראיתי אותה לראשונה. השמלה שחורה ללא הכתפיות וכפפות תואמות.
״לפארק האהוב עליי. בואן רטירו.״ אני מהנהן בראשי. אם היא רוצה להתאורר אני לא עומד למנוע ממנה את זה. כל עוד היא תשמור ממני את המרחק שדרוש ממנה, כי אני הרבה דברים. אבל פדופיל זה ממש לא אחד מהם.
לאחר כמה דקות הליכה, אנחנו מגיעים אל הפארק והיא מתקדמת לכיוון החנות מזכרות. ״סליחה?״ ולנטינה פונה אל המוכרת, הו, היא נראית טוב. טוב מספיק לזיון. ״יש לכם אולי בקבוק מי-״
״בת כמה את?״ אני קוטע את ולנטינה ושואל את המוכרת, לא לוקח סיכונים אחרי המקרה הארור עם ולנטינה. ״עשרים וחמש.״ היא מצחקקת. יופי, לא בת שמונה עשרה.
״את רוצה אולי-״ ולנטינה מיד קוטעת אותי. ״חבל שאני אספר ללוסיאנה שאתה בוגד בה אנדרו, הרי כבר יש לך היסטוריה עם בגידות.״ ולנטינה לפתע אומרת, ואני מביט עליה בבלבול. מי זו לוסיאנה?
המבט של האישה מיד הופך לנגעל. ״אני לא אצא עם בוגד.״ היא יורה לעברי. ״זה לא שכזה אכפת לי.״ משכתי בכתפיי וולנטינה משכה אותי. ״מה יש? תשחררי את היד שלי.״ היא לא משחררת אותה, אלא אוחזת בה חזק יותר.
״אפשר לדבר רגע? אני ממש צריכה את זה.״ אני רואה את הדמעות שמצטברות בעיניה, ואני נכנע. אני יכול לדבר איתה, אני לא אגזים. ״כן.״ עניתי. ״יופי. עכשיו כשאתה מפסיק להתנהג כמו ילד בן עשר אפשר לשוחח.״
היא אומרת בחיוך, וברגע אחד כל הדמעות נמחקות. כמובן שזה היה עוד אחד מהתכסיסים שלה. לעזאזל. היא מתוחכמת. ״על מה את רוצה לדבר?״
״מתי אני יכולה לצאת מהדירה? אני ממש רוצה לחזור לדירה שלי, ובנוסף יש לי תוכניות.״ אני מקשיב לכל מילה שיוצאת מהפה המתחכם שלה, ואני לא יכול שלא לתהות.
איזה תוכניות? אני מת לשאול, אבל אני לא יכול. זה לא המקום שלי לשאול את זה. היא צעירה, שתעשה מה שהיא רוצה, זה לא המקום שלך להתערב בו אנדרו, לעזאזל.
אז למה זה מרגיש כל כך נחוץ?
״אוקיי, נמאס לי.״ היא לפתע אומרת. ״מה?״ מלמלתי בבלבול לאחר שהיא הסתערה למקום אחר ועקבתי אחריה בלית ברירה. לבסוף היא יצאה, אור הירח משקיף עלינו. היא נראית כזו יפייפה.
״אני לא באמת בת 18.״ אני מרגיש כאילו הורידו לי פאקינג אלף אבנים מהלב. ״פאק. באמת?״ חיוך מרוצה נמתח על פניי ואני נותן למחשבות המלוכלכות שלי לחזור, ואז אני מבריח אותן בחזרה מיד.
התחכמנית הזאת יכולה בסוף להיות בת 16, אני לא סומך על זה בנתיים. ״אז בת כמה את?״ שאלתי. ״אני בת עשרים ושתיים, אני יודעת, עדיין יש הפרש אבל-״ אני מצקצק בלשוני, קוטע אותה. ״מה?״
״אני יודעת שזה מגוחך אנדרו-״ אני שוב קוטע אותה. ״הדחף הפתאומי לנשק את הפה המתחכם שלך, הפה שאני מת לנשק כבר חודשים,״
אני מרים את סנטרה, מכריח את עיניה לפגוש את עיניי. אור הירח נותן לי לראות את פרצופה באופן מושלם. ״זה בוניטה,״
״זה מה שמגוחך.״
זה היה הדבר האחרון שאמרתי לפני שריסקתי את שפתיי על שפתיה הרכות.
