״לפעמים המרדף שווה את זה, בוס.״
זה המשפט היחידי שאנדרו דוראן היה צריך לשמוע מכדי שהיא תהפוך לטרף והוא לצייד. המרדף התחיל, והוא משוכנע שהוא ישיג אותה גם אם זה יהיה הדבר האחרון שיעשה בחייו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״יום ההולדת שלך מחר.״ סול מזכירה לי. ״כן, אני לא יכול לשכוח כשולנטינה לא מפסיקה לשגע לי את המוח עם זה.״
״מה היא כבר אומרת?״ מה היא לא אומרת? ״הרבה דברים, בעיקר שאני פדופיל.״ ולנטינה מטריפה אותי כמו שאף בחורה אחרת לא הטריפה אותי לעולם. אני אוהב אותה, אך אני לא יודע איך להגיד לה את זה.
אני בקושי הצלחתי לספר לה שאני מאוהב בה, האגו שלי הרג אותי מבפנים, ובכן, גם הפחד. אבל לספר לה שאני אוהב אותה? איך אמצא את המילים? ״אנדרו,״
שמעתי את קולו של כריסטיאנו כשהוא התקרב לעברי. ״יש שמועות שאתה כבר לא רווק.״ אוי לא. ״אני מניח שהיא שבתה את ליבי.״ משכתי בכתפיי וניסיתי לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ידעתי מה מגיע.
״אה באמת? מה קרה ל"אני לא מאמין שגם אתה נטשת אותי כריס, אני אחשוב לנצח שחיי הרווקות טובים יותר." אנדרו?״ ידעתי. ״אה! ומה קרה ל"כל עוד זה תלוי בי אשאר רווק לנצח." אנדרו?״
״הבנתי כריסטי-״ אך כמובן שהוא ממשיך. ״ואיך אפשר לשכוח את "עד היום, שום אישה שפגשתי לא הייתה שווה יותר מזיון." אה?״ נאנחתי. ״הבנתי כריסטיאנו, תשתוק כבר. הבהרת את הנקודה שלך.״
כל מה שאמר היה לשווא. מכיוון שזה היה הרבה לפני שפגשתי את ולנטינה, אני לא הכרתי אותה בכלל, רק בתור האישה עם משקפי השמש. בטח שלא בתור הבוניטה שלי.
״אתה בטוח? כי יש גם את "להשאר רווק פשוט יותר טוב, אתם נכנעתם לאהבה, אני לא אכנע לזה" ותראה אותך עכשיו.״ אלוהים פאקינג אדירים. ״זה היה לפני שהכרתי את ולנטינה.״ אמרתי בזעם.
״אם כבר מדברים עליי,״ אני שומע את קולה של בוניטה. ״אתה חייב לי הרבה בגדים חדשים.״ אני מיד מגחך. ״אני אפילו לא רוצה לדעת למה.״ כריסטיאנו מיד בורח. ״את כל כך נחושה על הבגדים החדשים הללו?״
״יש לך מן הרגל לקרוע דווקא את הפריטים המועדפים עליי, אז כן. אני מאוד נחושה.״
***
כמובן שלא משנה כמה שלא רציתי ללכת לקניון, מצאתי את עצמי בקניון הגדול ביותר באיזור. אני לעולם לא אצליח לסרב לולנטינה, זו כנראה הקללה שלי.
היא יוצאת מהתא מדידה, עם עוד לוק שאני שונא. למה? כי הוא חושף דברים שרק אני אמור לראות. ״אני עדיין חושב שאת צריכה לקחת את זה.״ אני מצביעה על בגד ללא שום מחשוף שולנטינה כנראה לא תקח לעולם.
אך זה שווה ניסיון.
״זו מפת שולחן אנדרו.״ אופס. מי ידע? ״ובכן, עדיף מפת שולחן על מה שזה לא יהיה. זה פאקינג חזייה בוניטה. ממתי לובשים חזייה עם מכנס ללא חולצה מעל?״
הו היא משגעת אותי. היא יודעת שהיא מושלמת, הגוף שלה בצורת שעון חול. קימורים עוטפים את גופה, והיא מנצלת את זה בשביל לחרפן אותי. ״קוראים לזה טופ, אידיוט.״ היא מיד זורקת עליי קולב.
״טופ זו המילה החדשה לחזייה?״ שאלתי. ״טופ זה טופ. תחפש בגוג-״ היא מיד עוצרת את עצמה. ״בעצם אל.״ חיוך זדוני נמתח על שפתיי. ״דווקא זה רעיון לא רע שאחפש את זה בגוגל-״ עוד קולב שנזרק עליי. ״תפסיקי לזרוק עליי קולבים למען השם!״
״מגיע לך! אתה רוצה לראות נשים אחרות בחזיות!״ אני מנסה להתחמק מהקולבים שנזרקים עליי ללא הפסקה. ״רואה! זה חזיות!״ הוכחתי את הנקודה שלי. ״אתה מתחמק מהנושא!״ היא כל כך לוהטת כשהיא עצבנית.
״אין צורך לקנא בוניטה, אין אישה בעולם שמשתווה לדבר הזה.״ אני סורק בעיניי את גופה המושלם, ומיד מפסיק כשאני רואה את מבטה הזועם. ״וכמובן שאין דבר שמשתווה לאופי המרהיב שלך!״
״גם חנפן, וגם פדופיל. אני מאוכזבת מעצמי.״ היא מנידה בראשה ואני מצחקק. ״את אוהבת אותי.״ אני נושק לראשה. ״אולי כן,״
