Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מה?!״ איזבלה לא מרימה את מבטה לעברי בזמן שהיא קולעת צמה לנאיה הקטנה, ההלם מכה בכולם. ״היא כנראה ממש מטורללת, אלוהים אדירים.״
״זה לא אשמתה, אבא שלה הכריח אותה. אל תשכחו את זה.״ אין לי שמץ מדוע אני מגן עליה. ״אני לא יודעת מה יותר מטופש, זה שאתה נשאר ידיד של האקסית המיתולוגית שלך או זה שהיא זייפה את המוות שלה.״ איזבלה ממשיכה לנסות להחדיר בי הגיון.
״ולנטינה הורגת אותי.״ אני מרגיש שהיא משגעת אותי, אם אני לא יכול להרחיק אותה לחלוטין, ואני לא מצליח לשנוא אותה, אז נשאר אופציה אחת. ידידות. עם כמה שאני לא מת על זה, אני לא רואה ברירה אחרת.
״ממש, כאילו אנדרו לא יקרע ממנה את הבגדים בשלב מסוים.״ טיאגו מזלזל בדבריי, אני מיד שולח לעברו מבט לא מרוצה. ״תחסוך ממני, אתה יודע שאתה מת לזיין אותה.״ נאנחתי. ״לא אני לא.״
״אין כזה דבר ידידות עם האקסית.״ קמילה הצטרפה. ״יש כזה דבר.״ התעקשתי. ״כן? רוצה לראות איך כל גבר כאן יגיב אם הוא ישמע שאחת מאיתנו בידידות עם האקסים שלנו?״ כשאיזבלה הניחה את זה כך, יכולתי לדמיין מה תהיה התגובה שלהם.
״אוי אין לך מושג, מתאו פעם אחת שמע ממך על ריקרדו, ומאז הוא נהיה ממש פרנואי-״ קמילה התחילה להגיד אך מתאו מיד קטע אותה. ״אל תדברי עליו, אני לא רוצה לשמוע מילה על האידיוט הזה.״
״זה גם לא יעבוד לעולם, אני ממש לא ממליץ לך לשמור על קשר 'ידידותי' ולנטינה.״ מתאו הוסיף. אני אבוד, מה לעזאזל אני אמור לעשות? אני לא מצליח לשנוא אותה. אני לא יודע כמה נוכל להתרחק עכשיו שהיא גרה במדריד שוב, ואני לא יודע כמה אני רוצה שנתרחק.
״יש חוקים לא כתובים אנדרו, ולא להיות בקשר עם האקסית זה חוק מאוד משמעותי ברשימה.״ הו, זה קל להם לדבר, הם נשואים. כל אחד ואחד מהם, תפיסת העולם שלהם שונה משלי, מכיוון שמן הסתם חיי הרווקות טובים יותר. הם יקלטו את זה מתישהו.
״אני לא רוצה!״ אני מסתובב לאחור, הם רבים. הילדים האלו יהרגו אותי. ״את קטנה, את לא יכולה לגעת בפיו פיו דמיאן!״ קול נוזף בה. ״אני בת כזה!״ היא מרימה שלוש אצבעות באוויר. ״ועוד חצי!״
לעזאזל, אני ממשיך לשכוח שהיא קטנטונת. היא בוגרת לגילה. היא בת ארבע ממש בקרוב, ושני הפרחחים בני שבע בקרוב. ״את קטנטנה.״ קול מתגרה בה, ותוך רגע, רעש של סטירה נשמע באוויר. אין מצב.
אני פורץ בצחוק פסיכי, וכל העיניים עוברות אליהם. ״דאמי, לא מרביצים!״ ברונו מיד קם לכיוונה. קול עמד שם בדממה, וגיחך. ״רוי! בת דודה שלך ממש גרועה! זה אפילו לא כאב.״ אני חוזר להתרכז בשיחה ומתעלם מהבלגן שקורה מאחוריי.
זהו הרגע ביום שבו אני מודה לאלוהים שאין לי ילדים.
״את צריכה להגיד במילים מה שאת רוצה נאי, אני לא מבין כשאת מצביעה ואז מתעצבנת.״ אדריאן נאנח, ואני אף פעם לא ראיתי אותו כל כך רגוע. הוא מניאק מהלך, אך כשזה מגיע לילדים שלו, הוא מתנהג כאילו הוא לא שמע על המושג מניאק. הוא אבא מעולה, זה הפתיע אותי.
״איך היא תגיד במילים? היא קטנה.״ ניסיתי להחדיר הגיון למוחו. ״הם עוד מעט בני שלוש, בגיל הזה היא כבר יודעת לדבר אנדרו.״ הוא שולח לעברי מבט רצחני כשנאיה לא מסתכלת, ואני כמעט פורץ בצחוק.
נאיה וקאי ללא ספק הילדים של איזבלה ואדריאן. היא רק בת שלוש והיא מתהלכת בבית כאילו היא מן אייקון אופנה, בדיוק כמו איזבלה. ״לא רוצה!״ אני שומע את קולה הרגזני של נאיה לפתע. ״שאלוהים יעזור לי.״ אדריאן מלמל.
״את ממש הבת של אמא שלך נאי.״ אמרתי, ולפתע היא פורצת בצחוק כאילו אמרתי את הדבר הכי מצחיק בעולם. זה ההומור של ילדים בני שלוש?
״היא בהחלט הבת של אמא שלה.״ איזבלה מרימה את נאיה מאדריאן, ונושקת ללחי שלה. ״בקיצור אנדרו, אין כזה דבר ידידות עם אקסיות. נסכם את הנושא בכך.״ אוי לא, חזרנו לזה. ״כולנו איתך בזה.״
אז מה אני אמור לעשות איתה? אני לא אקשיב להם. הם לא מבינים כלום, פאקינג כלום.
