Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני מרגישה שכל עולמי חרב עליי, אני לא בהריון. אין שום סיכוי. ״את טועה.״ אני ממהרת להגיד, ליבי הולם בחוזקה. אני מתעקשת.
אין שום סיכוי, אני ואנדרו קצת הגזמנו בימים האחרונים... אבל ממש לא חשבתי שאני אכנס להריון, אני לוקחת גלולות באופן קבוע. אה... פאק!
אני כל כך מטומטמת. אני שכחתי לגמרי. אני הייתי כל כך עמוסה ששכחתי לקחת גלולה. אלוהים, הכל באשמתי. ״היא בהריון?״ אנדרו שואל, מעכל את המילים שהיא אמרה. הרופאה מביטה בנו מבולבלת. ״את לא ידעת שאת בהריון?״
״לא...״ אני ממלמלת, מרגישה מבוכה ענקית. ״באמת? את בקרוב מסיימת את החודש הראשון להריון... זה די מתקדם מכדי לא לדעת.״ היא ממלמלת, ואני פוערת את עיניי. ״אני חודש בהריון?!״
״לא היו לך תסמינים?״ אני מנידה בראשי, ומבינה לבד שזה חייב להיות אי הבנה. ״תשמעי, אני חושבת שהתבלבלת. אין סיכוי בעולם שאני בהריון, בבקשה תבדקי שוב.״ אני כמעט מתחננת, והיא ממהרת להנהן. ״אין שום בעיה! אני אחזור בעוד רגע.״
היא סוגרת את הדלת, ואני נאנחת. ״את בוגדת. מאיפה אני אמור לדעת שהתינוק הזה שלי בכלל?״ המילים שלו פוגעות בי כמו סכינים, איך הוא מסוגל לחשוב שאני בוגדת בו?
״אני לא שכבתי עם אף אחד חוץ ממך מאז שפגשתי אותך שוב.״ אני דוברת אמת לחלוטין, אני מביטה בציפורניי המטופחות כאילו הן הדבר הכי מעניין בעולם. לא מסוגלת להביט בעיניו.
״איך אני אמור לדעת שאת לא משקרת?״ הוא זוקר את גבתו, ואני נאנחת. ״זה היה כריסטופר אנדרו, הוא שוב ניסה להפריד בנינו. זו האמת שלך.״
״קשה לי להאמין לך.״ הוא מגחך, ואני כבר מתעצבנת. ״אז אל פאקינג תאמין לי! אלוהים, תפסיק להתנהג כמו גוש חרא אנוכי ומעצבן.״ אני נושפת בזעם, לא שמה לב למילים שיצאו ממני הרגע.
פאק, אני הרגשתי כאילו משהו אחר לחלוטין השתלט עליי. בתוך רגע אנדרו פורץ בצחוק פסיכי, ואני מסתכלת עליו מבולבלת. ״את בהריון, ואת הורמונלית.״
״אתה ממש דפוק, אתה יודע את-״ אני נקטעת על ידי דלת שנפתחת, הרופאה נכנסת פנימה עם הבדיקת שתן שלי? ״אוקיי, נגלה יחדיו. למרות שאני בספק שטעיתי.״
היא מוציאה מן מקל מוזר, אין לי מושג מה לעזאזל הדבר הזה. ״אם זה ורוד, זה חיובי, אם זה כחול, זה שלילי.״ אני מהנהנת, ומחכה שהיא תטבול את המקל הארור כבר.
היא טובלת באיטיות מייסרת ואני פשוט רוצה להעיף לה אגרוף. אלוהים, שתעשה את העבודה שלה כבר. היא מוציאה את המקל,
והוא ורוד. שיט. שיט. שיט.
״אני מעוניין בבדיקת אבהות.״ אני מרגישה את הזעם מבעבע בתוכי. ״כן, קדימה, תעשה בדיקת פאקינג אבהות אני מגלגלת את עיניי, אם זה מה שיוכיח לו שהוא האבא, שיהיה. הוא תמיד היה אידיוט.
״אוקיי?״ היא שואלת בחיוך מאולץ. ״אני אצטרך לקחת כמה דגימות ממך אדוני.״ אנדרו קם מהכיסא, ומתקדם לעברה. ״אני גם רוצה לבוא.״ אני מרגישה את הקנאה מבעבעת בתוכי.
אני לא יודעת למה, כל הרגשות שלי מתעצמים. אני מרגישה קנאה, אני לא רוצה אנדרו יהיה לבד איתה. ״אבל כבר לקחנו דגימות ממך גברתי.״
״כן, אבל אני רוצה להיות עם הבן זוג שלי כשאת לוקחת את הדגימות ממנו.״ אני מחייכת חיוך ארסי, והיא מהנהנת. ״כרצונך.״
אני מתנתקת מהמכשירים, אני כבר מיומנת מכמות הפעמים ששהיתי בבתי חולים.
***
״בקרוב יהיו תוצאות. אתה חתיכת אידיוט שאתה בכלל חשדת בי.״ הוא לא מגיב. ״מה לעזאזל לא בסדר איתך?! מתי בגדתי בך? כשצעקתי על כריסטופר שיעוף ממני? כשאיימתי עליו שארצח אותו?״
״הוא לא היה נראה כמו כריסטופר.״ הוא יורה לעברי זועם, ואני פותחת את הטלפון שלי, את הצ'אט עם כריסטופר. ״בבקשה, אתה מוזמן להסתכל בעצמך.״
הוא סורק את ההודעות בעיניו, והדלת נפתחת. ״יש לנו תוצאות, מעוניינים לשמוע?״ רופא נכנס, ואנחנו מהנהנים. ״אז כך,״
״קודם כל, לאורה, את אכן בהריון.״ מזל. אנדרו השתמש תחת השם החסוי שלי, אם אשתמש בולנטינה וידאל אני אהיה בבעיה רצינית.
יש לי היסטוריה רפואית לא זוהרת בכלל, אסור שהם ידעו את הזהות האמיתית שלי. ״אתה אנדרו דוראן?״ הרופא שואל, ואנדרו מהנהן.
״ובכן, אתה אכן האבא.״ עיניו של אנדרו מבזיקות, ותוך רגע שפתיו מתרסקות על שפתיי. ״אתה רוצה להגיד משהו? להתנצל אולי?״ הוא מלמל קללה. ״בוניטה, אני אידיוט. אני ממש ממש ממש ממש ממש מצטער. אני חשדתי כי... את יודעת. יש לנו היסטוריה לא מזהירה, זה היה מדאגה. לא רציתי לאבד אותך שוב.״
״מסתבר שאני בהריון, ואין לי את הסבלנות למשוך את הריב הזה.״ נכנעתי מהר, אך הקארמה שלו ממני עוד תגיע. ״דרך אגב רופא! אפשרי לעשות סקס בזמן ההריון נכון?״ אני מיד פורצת בצחוק.
