פרק 22: לקחת ללב.

1.9K 104 33
                                    

נקודת מבט מתאו:

ירדתי למטה בזמן שקתרין מתלבשת.

היילי ורבקה מתקדמות אליי בפוקר פייס.

"מה איתה?" שאלה רבקה ברצינות.

כן הן יודעות מה קרה.

"היא התעוררה והיא שמה בגדים ובאה." אמרתי.

היילי ורבקה הביטו אחת בשניה נראה כאילו הן מתקשרות בלי לדבר אני אף פעם לא הצליח להבין את זה.

הם ישרו מבט אליי ביחד "אנחנו למעלה!" אמרו בזמן שעלו במדרגות.

לוקאס וכריס באו לעברי במבט שואל.

"היא נזכרה. היא זוכרת הכל." אמרתי מעט מופתע אך שמח.

"זה מעולה." אמר כריס.

לוקאס הנהנן כהסכמה.

***
נקודת מבט קתרין:

בזמן שאני מחפשת מה ללבוש.

"קיי!" שמעתי את רבקה מאחורי.

הסתובבתי לאחור בשניה הרגשתי את רבקה מחבקת אותי חזק.

החזרתי לה חיבוק.

"אני כל כך שמחה שאת התעוררת סוף סוף" אמרה עם דמעה בעיניים וחיוך.

"אני רואה שהתגעגעת אליי" עקצתי.

"כןן כל כך!" אמרה מתעלמת בניסיון העקיצה.

גיחחתי מעט.

היילי מביטה בי במבט שנראה שהיא רוצה לשאול אותי.

"אוקיי תשפכי מה קרה?" שאלתי מכירה את היילי יותר מידי טוב.

"את נראת.. שונה." אמרה היילי בחשדנות.

"עכשיו שאת אומרת את זה, את צודקת הייל קיי מה קורה?" אמרה רבקה מתנתקת מחיבוקה.

"כמו תמיד הייל את לא מפספסת כלום." אמרתי בחיוך.

נשמתי עמוק "נזכרתי. נזכרתי בעבר שלי" המשכתי.

רבקה הייתה המומה.

ולדבר הבא לא ציפיתי.

היילי חיבקה אותי.

הייתי מופתעת.

"היי גם אני!" אמרה רבקה ונכנסה לחיבוק מה שאיפס אותי והחזרתי חיבוק.

...

"אז את אומרת שהייתה שרפה שהיית קטנה ואמא שלך החליטה להקריב את עצמה בשביל שאת תחיי ואבא שלך לא היה מוכן לחיות ללא אמא שלך אז הוא החליט למות איתה??" שאלה רבקה בעיניים פעורות.

"וואו כשאת אומרת את זה ככה אני מרגישה עוד יותר אשמה! אני באמת הסיבה לכך שהם מתו!!" אמרתי מורידה דמעה.

היילי ורבקה מביטות אחת בשניה ואז בי.

"את צוחקת נכון?" שאלה רבקה.

Control {1}Where stories live. Discover now