פרק 45: רצינית.

1.3K 79 6
                                    

נקודת מבט קתרין:

טוב.. מתאו הוא מבחוץ אז מין הסתם הוא לא ראה דברים כאלו בעבר.. אבל מצטערת
אנחנו כבר מאחרים..

ודייגו חמום מזג + אליוט שמנסה לחזור לכושר לא כזה מסתדר להם איחורים..

אני ומתאו מתחילים ללכת לכיוון חדר המלוכה, החדר של רק משפחת המלוכה יכולים להכנס אלא אם כן הם מזמינים מישהו להכנס לשם.

כמו שאמרתי לראיין לקרוא למליסה, אמא של רוס.. מכינת גג'טים שלרוב נותנת לנו מידע על האויבים שלנו ואני צריכה מידע אז..
אני קוראת לה שתעזור לי..

"זו המלכה.."
"שלום הוד מעלתך"
"הוד מעלתה.."
"הוד רממותך."
"מלכתי"
"הוד מעלתך.."

התלחששויות והשתכבויות.. אני בכל זאת המלכה ואני לא נוטעה להגיע למפקדה.
כי טוב, אין לי ממש צורך..

נראה לי מתאו בכלל לא הסתכל על האנשים שמשתכבים לי וקוראים לי בתואר המלכותי שלי..

הוא יותר מידי מביט בסביבה.

חטטן..

אני רק הנהנתי לכולם על השתכבויות והמשכתי בדרכי.

...

הגענו לחדר המלוכה.

פתחתי את הדלת ודבר ראשון שיצא
זה אותי על הריצפה!

"הייתי קרוב" הקיש באצבעותיו דייגו בתסכול.

הוא פאקינג ירה לעברי.

"יש לך משאלת מוות?!" שאלתי בעצבים ותוך כדי כמה מהריצפה.

"כן אבל מכיוון שבאת אספר לך בפעם אחרת."
אמר דייגו ואכניס את האקדח שלו בחזרה לכיסו..

ראיתי כבר את מתאו מתכוון לירות בו.. התקדמתי אליו ואמרתי לו באוזן "אל תלחם או תירה בהם.. אוקיי?" אמרתי והוא לא אקשיב לי ודייגו התחיל להרגיש עוינות ממתאו.. פאק!

"בשבילי?" מנסה שוב מביטה בעיניו של מתאו.

הוא הביט בעיני לכמה שניות, נאנח והכניס את האקדח שלו בחזרה לכיסו גם כן.

נשמתי עמוק, אני צריכה את שלושתם בחיים..

***
נקודת מבט מתאו:

אני לא מבין אותה..

פשוט.. לא מבין.

מה אני עושה נכון? מה אני עושה לא נכון?

אני לא יודע..

"אוקיי בואו נתחיל.." הסתובבה אליהם.

"בלי שלום בלי כלום?" אמר הבחור השני..

"שלום אליוט." אמרה בחיוך ציני.

אז שמו אליוט..

"עכשיו אפשר להתחיל?" שאלה.

"תמיד מלכתי.." אמר דייגו והשתכבה.

איזה יצור.
...

התחלנו להתאמן.

"חושב שתצליח לעמוד בקצב דרדה סבא?" שאל דייגו בגיחוך לכיווני.

***
נקודת מבט קתרין:

צחקתי זה קורע תודו!
דרדה סבא..

מתאו הביט בי בעצבים וישר צחוקי נעצר.

הוא כועס... כיחכחתי בגרוני..
"בואו נמשיך להתאמן ותפסיק להתגרות דייגו אידיוט." אמרתי ונתתי לדייגו מכה בעורף.

"אח למה זה היה טוב?" שאל משפשף את העורף.

"להחדיר לך קצת שכל." אמרתי בזעף.

"אני מעדיף להחדיר משהו אחר" הרמתי גבות.

"אה באמת? אם ככה 10 סיבובי ריצה." חייכתי חיוך תמים ונתתי לו את שורת המחץ.

"מהה" אמר בתיסכול.
"20" הוספתי בחיוך זדוני, שימשיך להתנגד לי אין בעיה להוסיף לו והוא חייב לציית.

"מפלצת" אמר בלחש.

"להגדיל את זה ל30?" שמעתי את זה..
"שלא תעזי!" צעק והתקדם למסלול הריצה.

"אני רץ הנה אני רץ!" אמר תוך כדי התחלת הריצה שלו.

"מה אתה מסתכל? קדימה." אמרתי לאליוט ושציחקק מהצד.

"רגע גם אני?"

"כן אלי גם אתה.. זוז 10" אמרתי.

"אב" קטעתי אותו.

"20" אמרתי.

"כן הוד מעלתך." אמר וטון נאנח והתחיל לרצוץ עם דייגו.

"קשוחה שלי." אמר מתאו כשהוא פתאום מחבק אותי מאחור.

הוא רכן לנשיקה "למה אתה עדיין פה?" אמרתי ומנעתי ממנו לנשק אותי.

"מה זאת אומרת" כיווץ את גבותיו.

"אתה רצית לבוא.. תשא בתוצאות יאללה רוץ" אמרתי משתחררת ממנו.

"את לא רצינית." לא מאמין.

"ממתי אני לא רצינית?" שאלתי בהרמת גבה.

הוא לא ענה על זה.. והתחיל להתקדם למסלול.

***
נקודת מבט מתאו:

היא תמיד רצינית..

***
נקודת מבט קתרין:

"הוד מעלתך.." שמעתי מאחורי.

הסתובבתי מליסה.. אמא של רוס.

---
כותבת: 🥰

מה דעתכם לגבי קתרין ומתאו??
מתאו לא הסתדר במיוחד עם הבנים..

קתרין רצינית כתמיד..
ומה היא רוצה ממליסה?

אנחנו נגלה בפרק הבא 🫣

(מ'ס מילים: 559)

Control {1}Where stories live. Discover now