פרק 44: בניין נטוש.

1.3K 87 13
                                    

נקודת מבט קתרין:

אני ומתאו בדיוק סיימנו סבב שני..

איך יהיה לי כוח להתאמן??

"פעם שלישית גלידה?" שאל.

"אתה אף פעם לא מתעייף?" שאלתי מתחפרת בחזו.

"לא" נישק את ראשי.

הרמתי את ראשי לעברו עדיין בתוך חזו והוא נישק את שפתיי בעדינות.

"מה השעה?" שאלתי.

"עכשיו.. 9:00 בדיוק." אמר.

"מה?? אויי" אמרתי, יצאתי מהמיטה ובמהירות נפלתי לריצפה.

"אחח" אמרתי מחזיקה את גבי התחתון.

מביטה במתאו במבט רצחני.

הוא היה יכול להיות עדין יותר! למרות שאני יודעת שהוא ניסה להיות עדין כל האפשר..

"מצטער קטנה.." אמר ויצא מהמיטה, התקדם אליי, מרים אותי כמו כלה ונכנס איתי לאמבטיה.

"אני יכולה להתקלח בעצמי." אמרתי מוסמקת.

הוא נישק את צווארי ואמר
"אני עוזר לך להסתבן." וסיבן אותי עם שמפו.

באתי להתנגד בשנית "תני לי לפנק אותך קטנה.." אמר כאילו קרא את מחשבותי.

נאנחתי, החלטתי שניתן לו וזהו..
...

סיימנו להתקלח שנינו.

ומתאו באמת לא עשה כלום חוץ מלעזור לי להתקלח ולהתקלח בעצמו.

התלבשנו השעה עכשיו 10 בבוקר.. אני מאחרת.. אנחנו אמורים להפגש ב9:30..

...

באוטו עם ראיין ומתאו:

~צילצול~
•דייגו•

"כן.." עניתי.

"את מוכנה להגיד לי למה לעזאזל את מתעקבת כל כך הרבה זמן?!" צעק בעצבים דייגו.

"תצעק שוב ותראה כמה זמן אני אמשיך לאחר!" אמרתי בטון מזהיר, שונאת שצועקים עליי.

"טוב טוב רק בואי כבר!" אמר ביאוש.

מתאו לא מת על השיחה הזאת מהצד.

"יש שינוי בתוכנית.. אני מביאה את מתאו וראיין איתי." אמרתי.

"מה?!" צעקו אליוט ודייגו.

"רגע את ראיין בסדר, אבל למה את האבא שלו? מה הוא קשור? אל תגידו לי שחזרתם? איחח גועלים שלא תעזו לעשות לי פוצי מוצי וכול זה לידי בלעעע" אמר דייגו נגעל.

גילגלתי עיניים.

"אנחנו שומעים אותך דייגו אידיוט כך גם אבא שומע אותך... אז תשקול מילים." אמר ראיין מאחור.

"אוי הקאפו המעולל שומע אותי?" אמר במעט זילזול.

"תסתום את הפאקינג פה שלך." אמר מתאו בעצבים.

"הילד." אמרתי, הוא עדיין בן 5 לא מעוניינת שידע קללות, תודה..

"אנחנו בדרך דייגו אז תנשום עמוק ותלך לפלרטט עם מישהי כך שתעביר לך תזמן." אמרתי לאחר מחשבה שניה.. הוא גם ככה ימצא את מי להשכיב היום.

"את-!! האמת זה רעיון לא רע.. טוב אני אעשה מה שאמרת שאם כבר דיברנו יש פה איזה מישהי אז נדבר!- שלום.." וניתקתי כבר כי אני לא מעוניינת שמישהו מאיתנו ידע את סודות פלירטוטיו של מר דייגו דולצ'ה!

"אני לא אוהב אותו.." אמר מתאו בעזף.

"אל תדאג אבא גם אני." אמר ראיין בשילוב ידיים מאחור.

יופי יש לי גורילה אחת עצבנית ובבון קטן עצבני, כיף לי.

***
נקודת מבט מתאו:

אני לא מבין מי הדייגו הזה חושב שהוא
אבל שיזהר ומהר!

...

הגענו לאיזה בניין נטוש? לא יודע הסתכלתי על קתרין וראיין שנראו כאילו הם לא נכנסים לבניין נטוש.

לא אמרתי כלום ועקבתי אחריהם..

נכנסנו למעלית שנראת שהיא עוד שניה הולכת לקרוס.

"קטנה לאן אנחנו הולכים?" שאלתי.
היא וראיין הביטו אחד בשניה ואמרו ביחד "אתה תראה"

היא לחצה על הקומה 'Su' מה זה אומר?

הרגשתי רעידות היו רעידות זה עומד לקרוס?! פאק!

"קטנהה! ראיין!" תפסתי את שניהם והחלטתי להגן עליהם עם גופי, מחכה למותי.

'בילנג'

שמעתי והדלתות המעלית נפתחו.

"אבא.. אתה מוחץ אותי." אמר ראיין והשתחרר מאחיזתי.

שניהם יצאו ואני יצאתי איתם לא משחרר את ידה של קתרין, עדיין חושד ומודאג.

אני רואה מולי ממש מפקדה סודית כזו.

אנשים מדברים.. חלק נלחמים.

"וואו." אמרתי.

"אמא אני הולך למייק ורוס" אמר והתכוון ללכת.

תפסתי את ידו "לאן נראה לך שאתה הולך?" שאלתי, אני לא מכיר פה כלום איך הוא יכיר?

"לחברים שלי..  אמא.." אמר והביט בקתרין מחכה לאישורה, מה אם האישור שלי?
הוא לא צריך אותו?

"תלך אליהם ותקרא למליסה, אמא של רוס שתבוא לחדר המלוכה.." אמרה קתרין ונתנה לו אישור.

"אוקיי" והלך.

"אתה בא?" שאלה כשהיא התקדמה ואני עדיין מסוקרן ממה שאני רואה, זה העולם שלה.. עולם הריגול.

---
כותבת: 💋

וואו נראה לי זה הפעם הראשונה שאני מעלה 2 פרקים באותו היום! אבל מכיוון שהאהבתם את הפרק הקודם והצלחתם בכמות התגובות העלתי לכם פרק נוסף!!

אז... מה דעתכם על הפרק??
מה דעתכם על המערכת היחסיים של קתרין ומתאו??

אשמח אם תצביעו ותיתנו דעה משלכם🫰

(מ'ס מילים: 642)

Control {1}Where stories live. Discover now