פרק 42: הכל טוב?

1.3K 78 2
                                    

נקודת מבט קתרין:

ההורים של מתאו, אלה הם..

אני זוכרת שכשההורים שלנו היו צריכים ללכת לפגישות ביחד אז אני ומתאו נשארנו בבית שלו..

אלכסנדרו היה ממש מפחיד כשהייתי קטנה כיום אני רואה אותו כאדם רגיל..

ממש לא מפלצת כמו שבעבר פחדתי ממנו..

אולי בגלל שכיום אני מסוגלת ועושה דברים הרבה יותר אכזריים ונוראים ממה שהוא אי פעם עשה בחייו..

"נראה שהילדה הפחדנית נהפכה להיות חסרת פחד." אמר אלכסנדרו בגיחוך.

"או.. הילדה הפחדנית הזו מתה עם הוריה.." אמרתי בחיוך קר.

מה שגרם לו להשתתק..

"קטנה.." אמר מתאו.

העברתי את מבטי מהוריו אליו.

הוא מסמן לי להרגע במעט התחננות.

נשמתי עמוק "אז.. מה אתם עושים פה בעצם?"
שאלתי ביותר רוגע אך עדיין עם הבטת פנים אדישה.

"אנח-" נקטע אלכסנדרו על ידי... רבקה.

"חזרתייי" צעקה ברחבי הבית.

היא יצאה לגינה איפה שאנחנו..

הביטה בחשדנות ופניה העלו פוקר פייס כמו שלי "מי ?" רמזה לגבי הוריו של מתאו.

"אמ.. רבקה אני רוצה להכיר לך אותם." אמר כריס והתקדם אליה.

היא שולחת לו מבט מבולבל ומעט כועס, נו ברור היא לא מכירה אותם.. והם נמצאים פה כאילו כולנו מכירים אותם, מה שנכון.

כריס שילב את ידיו עם רבקה והוביל אותה יותר קרוב אלינו.

מתאו שילב גם את ידיו עם שלי,
איו הידיים שלו מזיעות..

ניתקתי באלגנטיות את ידינו.

הוא הביט בי לא מרוצה מזה אך לא אמר דבר.

"אמא, אבא זו רבקה." הציג את רבקה בפני הוריו.

רבקה פערה את עינייה כנראה הבינה שמודבר בהורים של 'אהובה' .

"אישתי לעתיד." המשיך.

רבקה קפאה לשניה ואז הבינה את מילותיו ונתנה לו מכה במותין.

"מתי הסכמתי להתחתן איתך?" שאלה.

"אני אמשיך לבקש את ידיך עד שתסכימי." אמר.

היא גילגלה את עינייה.

הוא לחש לה משהו והיא עשתה פרצוף נגעל.

ונסה, אמא של מתאו קמה והתקרבה לרבקה.

רבקה העבירה את מבטה מכריס אל אימו.

ונסה לא אמרה מילה אלא פשוט חיבקה את רבקה.

"אוו כריסטיאן למה לא אמרת לי שיש לך חברה כזו חמודה!" אמרה ונסה בהתרגשות.

אלכסנדרו לקח את אישתו ברכושניות שכל כך הזכירה לי את מתאו..

"שמעת? אני חמודה.." אמרה רבקה לכיוון כריס בהתגרות.

"מעולם לא אמרתי שאת לא." הוא נאנח.

"אבל גם מעולם לא אמרת שאני כן." אמרה והסיטה הצידה את פרצופה כך שערה נופף מול הפנים של כריס.

הוא נראה יואש.

ואני משועשעת מהעניין.

רבקה עושה לו תמוות
וזה פשוט כיף לראות את זה מהצד.

אלכסנדו כיחכח בגרונו.

"נעים להכיר אותך." אמר לכיוון רבקה באדישות.

היא הנהנה על כך..

"אנחנו נלך עכשיו!" אמרה ונסה פתאום.

היא לקחה את אלכסנדרו ואעמידה אותו .

רבקה מביטה בי מבולבלת ואני מושכת בכתפיים.

לא באמת אכפת לי אם הם נמצאים פה או לא..

"בייי!" אמרה ויצאה עם בעלה.

"מה קרה פה הרגע?" שאלה רבקה והביטה בי.

***
נקודת מבט מתאו:

"אל תסתכלי עליי, אני מצטרפת אלייך לשאלה." אמרה קתרין והביטה בי במבט כועס.

"היי אל תתעצבנו עלינו גם אנחנו הופתענו." אמר כריס.

"ואנחנו נאמין לכם כי.." אמר רבקה.

"פשוט תצטרכו לאמין לנו אוקיי, הם הפתיעו אותנו גם." אמרתי מביט בקתרין.

למה קתרין כועסת על זה?

***
נקודת מבט קתרין:

אין לי שום רגשות כלפי ההורים של מתאו.. אני לא שונאת אותם אבל אני לא אוהבת אותם.

אני מניחה שאני פשוט אדישה ומתנהגת כלפיהם כמו שאני בדרך כלל מדברת לזרים או לאנשים שאני לא כל כך קרובה אליהם.

כריס ורבקה הלכו לאנשהו יותר נכון רבקה לקחה את ידו של כריס ומשכה אותו לאיזשהו אזור שהיא רצתה ללכת אליו..

"קטנה.." אמר מתאו, הבטתי בו.

"מה היה הקטע עם ההורים שלי? את לא אוהבת אותם?" שאל בדאגה..

מה יש לו?

"שום קטע.. לא באמת יש לי רגשות כלפיהם" אמרתי במשיכת כתפיים, זה נכון הרי..

***
נקודת מבט מתאו:

"ברצינות?" שאלתי, בהרמת גבה.

"כן.. הכל טוב." אמרה, נעמדה ונכנסה לבית.

הכל טוב? לא נראה לי..

---
כותבת: 🫰

היוששש
מה דעתכם על הפרק של היום?? אהבתם?
מה חשבתם על ההורים של מתאו??

אני אישית מאוד אהבתי את ונסה😅

(מ'ס מילים: 613)

Control {1}Where stories live. Discover now