לבד מול כולם

פרק 1

 
לין

" אנחנו נמצאים תמיד במרוץ החיים שיגרה ,אהבה ,ילדים ומשפחה.
לקמפיין שלנו אנחנו מחפשים סלוגן שיגרום לאנשים לצאת לחופשה ולעצור לרגע את כול שיגרת החיים המשוגעים שלהם את המרוץ בעבודה לעזוב הכול ופשוט לצאת לחופשה "
אני מביטה בדוב המנכ"ל והקופיאריטייר הראשי של משרד הפרסום בו אני עובדת, הוא גם אביה של דנה חברתי הטובה ביותר.
"אנחנו מייצגים רשת מלונות גדולה שרוצה להביא משהו אחר מאשר סתם עוד חופשה בבית מלון "
הוא ממשיך וזה התפקיד שלנו לייצר רעיונות שונים . "רעיונות התקבלו בברכה ...".
אנחנו נמצאים בישיבה "סיעור מוחות" בה כול אחד מהיושבים נותן רעיון לסלוגן לקמפיין .
סיסמאות וסלוגנים עפים באוויר ,כולם צועקים מדברים מנסים להגיע לסלוגן שישמע הטוב ביותר ללקוח.
"לין" אני שומעת את קולו של דוב
"את בסדר? את לא משתתפת ".
"כן ,הכול בסדר " אני עונה ומנסה לחזור לישיבה.
לאחר שעתיים של סיעור מוחות אנחנו יוצאים מישיבה עם כמה אופציות אפשריות לסלוגן לחופשה .
אני צועדת אחרי דוב למשרדו ,כבר חמש שנים שאני העוזרת הראשית ויד ימינו דוב לימד אותי את כל מה שאני יודעת היום הוא המנכ"ל של חברת פרסום גדולה בשם "שפע" .
אנחנו אחת החברות המובילות בתחום הפרסום.
דנה ואני למדנו ביחד ביסודי מאז ועד היום היא החברה הטובה ביותר שלי .
עברנו יחד המון דברים ,דנה ליוותה אותי במהלך השנים הכאובות ביותר של חיי.
בגיל תשע אבדתי את אבי מדום לב.
לאחר יום עבודה קשה ומפרך , הוא חזר הביתה עייף ומותש הוא עשה מקלחת ונכנס לישון ומעולם לא התעורר.
אני זוכרת את ימי האבל השבעה כמו בסרט נע ,כאילו הם לא חלק ממני, אנשים באו וניחמו אותנו, כמויות של אוכל זרמו לבית ,ואני כבת יחידה נאלצתי לעבור את הכול זה לבד. אימא קרסה לאחר הלוויה ולא יצאה מהמיטה בערך חודש ,הימים היו קשים מנשוא .
חזרתי לבית הספר ילדה שבורה. המשפחה של אימא ניסתה לעזור במה שיכלה ככול שהימים עברו כול אחד חזר ועסק בענייניו ואני נשארתי לבד לטפל באימא .
ילדה בת תשע בכיתה ג' מטפלת בניקיונות של הבית בקניות והתשלומים ממש מתחזקת את הבית. ולבד בלי עזרה של אף אחד.
היו ימים שלמים שהמקרר היה ריק .
אימא לא תפקידה בכלל היא הלכה ושקעה בתוך הדיכאון שלה.
הימים עברו ואימא חלתה במחלת הסרטן ,לאחר שנה של טיפולים אימא נכנעה למחלה ונפטרה בכאב רב .
לאחר מותה של אמי עברתי לגור אצל סבתי באזור חדש ובבית ספר חדש שם הכרתי את חברתי דנה שהיא הייתה בשבילי קרש הצלה לחיים.
רוב שנות ילדותי העברתי בביתה של דנה שגם היא הייתה בת יחידה להוריה.
לאביה של דנה, אלו היו נישואים
השניים, מנישואיו הראשונים יש לו בן שמתגורר בחו"ל עם אמו .
לעיתים רחוקות מאוד שון היה בא לביקור בארץ ,כאשר הוא היה מגיע לביקור כמעט ולא הגעתי לבקר את דנה הרגשתי שאחים צריכים להתאחד יותר .
בפעמיים שכן באתי לביתה של דנה זה היה מסקרנות היה בי רצון להכיר את שון יותר .
לאחר ששון היה חוזר לארצו הייתי מגיעה וגומעת את סיפוריה של דנה על אחיה המרושע שלא מתייחס לאחותו הקטנה.
אבל היא אף פעם לא שכחה לציין את יופיו המדהים של אחיה.
"לין ,דעתך מוסחת מהבוקר ,משהו קרה ?" שואל שוב דוב .
"לא, סליחה אלה הימים שבהם אני מתגעגעת להוריי, ימי הזיכרון שלהם קרבים ואתם הזיכרונות הכואבים ."
"כן, אני יודע ,אף אחד לא יכול למלא את החלל הריק שהם הותרו מאחוריהם ,את יודעת שאנחנו כאן תמיד בשבילך " אומר דוב .
"כן, תודה, על כול מה שאתם עושים עבורי זה לא ברור מאליו" אני מודה להם הם היו קרש הצלה ביחד עם דנה .
"לין ,שבי אני רוצה לספר לך משהו חשוב " אומר דוב .
אני מתיישבת בחרדה קלה על כיסא מולו .
"אני מצטער מאוד שאני צריך לספר לך את זה ככה ,אבל לפי ממה שכבר שמת לב לאחרונה אני לא מרגיש במיטבי ,לאחר בירור ומספר בדיקות נתגלה אצלי סרטן בריאה הימנית ,אני אמור להתחיל בכימותרפיה כבר בימים הקרובים "
דוב מדבר אלי ואני שוב מתנתקת ממילותיו, שוב הסרט הנע הזה, הדמעות לא עוצרות וזולגות על פניי .
"לין ,אני מבקש את סליחתך על כך שאני מעמיד אותך שוב במצב הזה "
דוב קם ממקומו ומנחם אותי עם חיבוק חם ואוהב ,אני מחזקת את חיבוקו ,אני זאת שצריכה לעודד אותך אני אומרת אתה אדם הכי חזק שאני מכירה אני ממאמינה בך אתה תעבור את זה ותנצח.
"אני מבטיח שאני אשתדל לעשות את הכול כדי לנצח ".
"לאחר מחשבות ארוכות החלטנו אילנה ואני ששון צריך לנהל את החברה בימים שבהם אני נלחם במחלה.
זה לא היה קל לשכנע אותו להגיע לכאן שון לא הסכים בהתחלה לחזור ולהגיע לישראל אבל לאחר מסע שכנועים כבדים הוא הסכים. כפי שאת יודעת הוא לא מהתחום הוא מתעסק בערכת דין ולכן אין לו הרבה ידע ,אני בונה אליך שתכווני אותו ותלמדי אותו את כול מה שאת יודעת"
"אני אעשה את כול מה שאוכל עבורך" אני עונה ,"רק בבקשה תילחם ואל תיכנע " אני מתחננת בפניו .
לאחר שרותי הצבאי החלטתי ללמוד שיווק ופרסום מאז שנגלה לעיניי עולם הפרסום בביתם של דוב ואילנה ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים . בעודי ילדה קטנה שמשחקת עם ביתם דנה ,תמיד התלהבתי מסיפוריו של דוב על פרסומות חדשות שהם מפיקים בחברתם.
עולם הפרסום התאים לי כמו כפפה תמיד יש רעש ועיסוקים ריצות ופרזנטציות לחברות גדולות.
עולם הפרסום הוא המקום לשכוח מהבעיות שלך ולהתפנות ולעשות דברים חשובים בשביל אחרים .
דנה לא חיבבה את עולם הפרסום היא למדה אדריכלות והחליטה לא להיכנס לחברה של אביה ,אני לעומתה חיכיתי לרגע שבו אסיים את לימודיי ואוכל להשתלב בחברת "שפע" במהרה .