פרק 36

369 13 0
                                    

לין

אני יוצאת מחדרו של שון בבית החולים וליבי קודר משהו כאן לא מסתדר לי .
למה נהג המשאית ברח? אני שואלת בראשי.
"תפסקי לדאוג" קוראת דנה את מחשבותיי .
"קשה לי ,אני לא מבינה מה קורה כאן איך משאית זבל לא עוצרת באדום מלא ובנוסף לכך נהג המשאית בוחר  לנטוש את הזירה?"
"גם אני כמוך שוברת הראש ולא מבינה " אומרת דנה
"בואי נזדרז ניקח משהו זריז לאכול  ונחזור לחדר של שון אני לא רוצה להשאיר אותו לבד."
"בסדר" עונה דנה "אני יודעת שאת מודאגת מאוד ממצבו של שון  אבל את חייבת לדאוג גם לעצמך את עדין לא החלמת וכול התזוזות האלה מסוכנות לך".
טלפון הנייד של דנה מצלצל והמספר שמופיע על הצג לא מזוהה.
"שלום ,אני מדבר עם דנה ינאי?" שואל המתקשר.
"כן איך אני יכולה לעזור לך ?" שואלת דנה .
"לפני כמה ימים הייתה לי פגישה עם מר שון ינאי הוא שכר את שירותיי כחוקר פרטי שמי דן אילוז".
"אני מבינה " עונה לו דנה .
"מר שון נתן לי את המספר שלך במידה ולא אוכל ליצור עמו קשר" הוא ממשיך .
" שון עבר תאונת דרכים הבוקר כרגע הוא מאושפז בבית החולים"
" אני מבין לכן הוא לא עונה לנייד שלו"
  "איך אוכל לעזור לך?" שואלת שוב דנה .
"עידו כהן ,מנהל הכספים שלכם עולה בשעות אלה על טיסה לגאורגיה"
"מהה?" צועקת דנה "לא הוצאו נגדו צו איסור יציאה מהארץ?"
"לצערי עדין לא ,שון לא הספיק להגיע היום לתחנת המשטרה להגיש את התלונה הרשמית ,לכן הצו עדין לא הוצא ".
"אני לא מאמינה ...."  אומרת דנה ומתיישבת על הספסל הראשון שאנחנו נתקלות בו .
"אני בדרך לבית החולים " מסביר לה החוקר "נדבר שהגיע".
בעודנו מנסות להתאושש מהמידע שקבלנו עכשיו שוב מצלצל טלפון הנייד של דנה ועליו שמו של השוטר ששוחח אתנו הבוקר.
"הלו .." עונה דנה בקול מהוסס
"דנה ינאי ?" שואל השוטר
"כן" עונה דנה .
"רציתי לעדכן אותך שמשאית הזבל שאיתה התבצעה התאונה נגנבה הלילה מבעליה הגניבה דווחה למשטרה בשעות הבוקר ".
"נהג  המשאית שלו שייכת המשאית נחקר במשטרה והסביר שהמשאית  נגנבה כנראה לקראת שעות הבוקר ומיד לאחר שהבחין שהיא נגנבה הוא דווח על הנעשה לתחנת המשטרה ".
"מה זה אומר?" שואלת דנה ולא מבינה לאן מובלים אותה דבריו של השוטר.
"יש צורך בחקירה מעמיקה יותר אשמח אם תוכלי להגיע לתחנת המשטרה  מחר בבוקר בכדי שנוכל לקבל יותר פרטים ולתחקור את המקרה ונוכל להבין יותר האם יש משהו מעבר לתאונה רגילה".
"בסדר גמור מחר בבוקר אגיע לתחנה המשטרה " אומרת דנה .
היא מודה לו על המידע שמסר לה ומנתקת.
דנה אוחזת בכפות ידיי בחוזקה "לין יכול להיות שניסו לרצוח את שון?"
היא שואל בפחד.
"מהה??" אני קופאת במקומי ע"ל מה את מדברת מי ירצה להרוג את שון  הוא בקושי ארבעה חודשים בארץ."
"אני לא יודעת אני מבולבלת מאוד " היא מתרוממת מקומה ומתחילה לזוז
"יכול להיות שמאחורי כל זה עומד עידו?"   דנה צועקת בחוזקה וידיה נעות באוויר .
"למה שהוא ירצה להרוג אותו? " אני שואלת ולא מבינה לאן היא חותרת .
"שון הרי היה בדרך להגיש נגדו תלונה? כנראה שהוא רצה לעצור אותו".
"את צודקת" אני עונה "אבל בכל זאת כל השיקים בוטלו הוא לא יכול לקחת כלום מכספיי החברה ."
"במידה והיו תופסים אותו ,היה יוצא נגדו כתב אישום במעילה בכספים" היא מסבירה את דבריה .
"מה הצורך לרצות להרוג את שון ?"
אני מבולבלת ולא מבינה למה עידו רצה במותו של שון .
"אולי זה הפתרון היחיד שעמד בפניי עידו ".
"דנה, אני מכירה את עידו שנים הוא לא בן אדם כזה .
יכול להיות מאוד שהיו עליו לחצים לגנוב כספים אבל יש הבדל ענק מגניבת כספים לתכנון רצח .
אני לא מאמינה שעידו עומד מאחורי התאונה ".
"את כל כך תמימה האמונה שלך בבני אדם עיוורת" אומרת דנה
"למה זה רע? להאמין שיש טוב בבני אדם. טוב לי להאמין שבכל אדם יש הרבה יותר טוב מאשר רע ."
"הלוואי שבאמת העולם היה ככה" היא מסכמת את השיחה .
"בואי " היא מושכת אותי בחזרה פנימה .
"את בטח כבר נורא מתגעגעת אליו " היא מגחכת מעט.

לבד מול כולם Where stories live. Discover now