לבד מול כולם

פרק 16

שון

אני חייב לרסן את מה שעובר לי בגוף כלפיה ,אני לא מכיר אותה בכלל אני פה בקושי חודשים
ברור שאני נמשך אליה בטרוף היא נעמדה מולי יפה כול כך מיישרת מבט לתוך עיני המילים יצאו לי מהפה מבלי ששמתי לב .
יש לי עוד הרבה זמן לחלוק במחציתה בתקופה הקרובה אני חייב לעשות סדר בדברים אני מבטיח לעצמי שמעכשיו אני אתנהל במקצועית בלבד.
שאלוהים יעזור לי איך אני עומד בהבטחה הזאת אני חייב למצוא תירוץ ולגרום לה לשנוא אותי אין מצב שאני נשבר
דפיקה על הדלת עוצרת את המחשבות שמתרוצצות אצלי בראש עכשיו.
"מר ינאי, יש לך פגישה עכשיו עם חברת "בורק" לגבי פרסום חדש לשלטי חוצות .
הם חברה שמייצרת תה במשקל בטעמים שונים, לאחר שמרתיחים אותו הוא מפיץ ריח חלומי" ..
"איך את יודעת שיש לזה ריח חלומי?" אני שואל אותה בחיוך .
"הם שלחו לנו בחודש שעבר דגימות.
בדרך כלל חברות שאנחנו מפרסמים
עבורם שולחים לנו מוצרים לניסיון כך  שאנחנו מחלקים אותם בין העובדים בחברה ומנסים אותם בבית.
אז נותנים את חוות דעתנו עליהם".
"יפה, כמה שתית מהתה ?" אני שואל בחיוך .
"תאמין לי הרבה ! טעמתי הרבה את כל הטעמים ".
"ואהבת את כולם?" אני שואל .
"לא יש כמה טעמים מוזרים שלא יכולתי להמשיך לשתות " היא עונה .
"אז באיזו צורה את מציעה לפרסם  את מוצר שהטעמים לא מוצא חן בעינך?" אני שואל.
"אנחנו צריכים להתמקד בטעם הטוב ביותר?" היא צוחקת
והוא? אני שואל .
"אתה לא תאמין אבל זה שילוב מטורף בטעמים  של וניל קינמון ונענע" היא מחייכת ."זה טעים והריח שהוא מפיץ בבית עושה נפלאות".
אני מביט בה מדברת בהתלהבות על הטעם שמצא חן בעיניה היא אכן הכי מתאימה לתפקיד שהיא עושה היא ישרה והוגנת ,מחפשת את הטוב בכל דבר .
אני נזכר בילדות שלנו למרות שהיא הייתה נמנעת מלהגיע אלינו הביתה אני נזכר שפעם דנה והיא חזרו הביתה מאיזו מסיבה הן כבר הפכו לנערות אז ,
הן התחפשו לבוגרות התאפרו ולבשו בגדים חושפניים אני לא אשכח לעולם את הצעקות של אילנה אני זוכר שלין לקחה עליה את כל האשמה למרות שאני יודע היטב שמי שבאמת הייתה אשמה זאת דנה .
דנה תמיד ניסתה לתחמן את אבא ואילנה היא הייתה ילדה סקרנית מאוד וסיבכה את לין בהמון דברים אבל איך שהוא תמיד היא יצאה נקיה מהכול .
"מר ינאי" היא קוראת בשמי "אתה שוב חולם?" היא צוחקת .
"אני מקווה  מאוד  שזה על הטעם של התה"
"ברור שעל הטעם של התה, את מתארת אותו כול כך יפה כבר גירית אותי אני מת לטעום אותו" .
לין קמה ממקומה וניגשת אלי  "מר ינאי אני מזכירה לך שיש לך חברה אני מקווה שאתה זוכר את זה ?".
אני חושב  לעצמי רגע ואז שואל
"ואם לא הייתה לי חברה ?" אני מביט בה בסקרנות היא משפילה את מבטה לכפות רגליה מתנודדת  על משקל רגליה מצד לצד .
"לין? תסתכלי עלי, אם לא הייתה לי עכשיו הגדרה של חברה היית נותנת לנו צ'אנס?"
"אני לא יודעת" היא עונה בפשטות .
"הסברתי לך כבר שאני לא סגור על כך שיש לי חברה,
אני מזכיר לך שאנחנו לא מדברים כמעט חודשים
והיא נפגשה השבוע עם אימא שלי  והחזירה לה את כול הדברים שלי שנשארו אצלה ".
לין מרימה מעט את ראשה ומביטה בי
"לפני שאתה מתחיל דף חדש בספר  עליך לסיים את הדף הקודם".
"אני יודע את זה השאלה שלי היא אחרת .
אם לא הייתה לי חברה היית נותנת לנו הזדמנות ?" אני שואל שוב.
"אנחנו לא מכירים אחד את השנייה.
לפי מה שאני זוכרת אותך מהילדות אתה בן אדם לא כל כך קל ,אני זוכרת את כול הסיפורים של דנה עליך"  .
"נכון, את צודקת הייתי ילד קשה
עברה עלי ילדות לא קלה ".
המציאות אליה גדלתי לא הייתה פשוטה .
"אתה בחרת לברוח ? בחרת להתנתק מכולם "
אני מביט בה לא בטוח אם אני רוצה לפתוח את הנושא הזה איתה.
"אני רוצה להזכיר לך שהבוקר ביקשת להתנהל איתי רק במקצועיות?".
"אני זוכר מה אמרתי הבוקר ואני מודע לכך שאני מבלבל אותך ."
"קודם תסיים את סוף הפרק שאתה נמצא בו אחרת אין על לדבר "
אני מבטיח לסיים את הפרק הקודם של חיי בימיים הקרובים.
"בבקשה , תחשבי על זה ." אני מביט בה בשאלה .
"טוב, אני אחשוב ,עכשיו ,חזרה לעבודה " היא אומרת ויוצאת ממשרדי.
אני לא מאמין ששוב לא התנהלתי במקצועית ,שוב גלשתי למצב שאני לא צריך אבל אני לא מצליח לשלוט על הרגשות שלי. למרות כל הספקות אני מקווה שאוכל לשכנע אותה.