לבד מול כולם

פרק 38

לין

דבריו של דן מכים בנו בהלם אומנם חששנו שזה מה שקרה, אבל לא באמת האמנו של שעידו יעשה כזה דבר .
אני מכירה את עידו שנים תמיד בחור מנומס ודואג לכולם .
אני לא מאמינה שהוא מסוגל לעשות כזה דבר משהו כאן לא מסתדר לי 
"אז צדקת "  צועק שון "דנה צדקה הוא באמת ניסה לרצוח אותי" .
"אני לא מאמינה שעידו מסוגל לכזה דבר אני מצטערת , זה פשוט לא נקלט לי ", אני מנסה להסביר את דברי.
"אחרי כול מה שנאמר כאן את עדין לא מאמינה " שאל שון .
"איך.. אני אסביר את זה יש לי תחושת בטן משהו כאן לא מסתדר לי ."
" אני אשמח שתשתפי אותנו במה את חושבת" פונה אלי דן החוקר.
"אני מכירה את עידו שנים תמיד התנהג בנימוס וכיבד את דוב מעולם לא חלק על דעתו תמיד ניסה לקדם את החברה ידע להתנהל באופן כלכלי אני לא אומרת שהוא לא חלק מהעניין של המעילה בכספים יש הבדל גדול לבין מעילה לניסיון לרצח ?? "
מבטם של כול האנשים בחדר ממוקד בי .
"על מה את חושבת" שאל שון
"אני חושבת שבן זוגו של עידו עומד מאחורי כל נושא הזה . "
"אני חושבת שהם פעלו יחד " אמרה דנה .
"אני לא פוסלת שעידו מעורב בנושא לפי דעתי בן זוגו הוא זה שרקם את כל המזימה הוא גם מהמר וזה כבר ידוע לנו."
"בסדר גמור" אמר דן
"אנחנו נתמקד כרגע בבן זוגו של עידו למרות שהם ברחו לגאורגיה עדין אפשר להסגיר אותם לישראל אומנם זה ייקח קצת זמן אבל זה אפשרי! " מסביר לנו דן .
"אני סומך עליך " עונה שון ולוחץ את ידו לאישור .
אני שולחת את דנה לנוח בבית למרות התעקשותה שאני לא במיטבי שאני לא יכולה לטפל בו במצבי  אני מסבירה לה שאני רוצה להישאר לצדו ולנסות לשפר את מצב רוחו כמה שאני יכולה .
צלצול הטלפון מעיר את שון משנתו  דנה רכשה עבורו טלפון נייד חדש והעבירה עבורו את הסים וכול המספרים הקיימים בטלפון הישן שנהרס בתאונה .
אני קופצת ממקומי ועונה לנייד על הקו נשמעה קולה של אישה צעירה דוברת את השפה האנגלית .
"שלום אני יכולה לדבר עם שון " קולה יציב אך נשמע עצוב.
"הוא ישן אני יכולה למסור לו משהו" אני שואלת בהיסוס ..
"אם מי יש לי הכבוד?" שואלת אותי הבחורה מעבר לקו.
"עם לין" אני עונה לה בשפה שבה היא דוברת .
"למה את עונה לטלפון של שון? ולמה הוא ישן בשעות האלה? " היא עונה בטון כועס .
אני מהססת מעט לפני שאני עונה אני לא בטוחה שאני רוצה לתת מידע למישהי שאני לא מכירה
"אשמח לדעת עם מי יש לי הכבוד?" אני שואלת בהיסוס.
נשימה עמוקה נשמעת מעבר לקו השני "קים" היא עונה בטון רועם .
"בת זוגתו של שון " קולה נשמע חנוק
ידיי ורגליי  מתחילות לרעוד אני אוחזת בנייד בחוזקה וחוזרת על דבריה בשאלה
"בת זוגתו של שון?" יוצאת ממני צעקה לא רצויה .
עיניו של שון נפתחות לרווחה הוא ממהר ומנסה לקחת מידיי את הנייד אך תזוזת גוף מהירה שלי מעיפה אותו מידיי .
אני ממהרת להרים את הטלפון הנייד מהרצפה מבטו של שון מלווה אותי וחודר לתוך עצמותיי .
אני מניחה את הנייד בכף ידו של שון מסתובבת ויוצאת מהדלת קולו של שון נשמע לאורך מסדרון בית החולים
"לין......... ."
אני לא מחכה להסבר אני יודעת שהוא יוכל להסביר ולתת לי  את התשובות הנכונות .
אני בקשתי ממנו לא להתחיל איתי דף חדש לפני שהוא מסיים את הקשר הקודם שלו.
זה שידעתי עליה ידעתי על קיומה מהתחלה הוא אמר לי שיש משהי בחייו הוא  אף פעם לא שיקר לי אני יודעת את זה אבל עדין משהו הפריע לי  בצורה שהיא מציגה את עצמה כבת זוגתו . היא לא ציינה שהיא חברה או אקסית שלו.
אני עצבנית וכואבת לוקח לי כמה דקות מורטות עצבים להתאפס שוב
אחרי הכול שון לא אשם שהיא היא הציגה את עצמה בכת זוגתו הוא לא יכול לשלוט על מה שהיא אומרת
החיים לימדו אותי שיש דבר כזה טעויות והן קורות כמעט תמיד,
בסופו של דבר אם לא לומדים מטעויות , לומדים את הטעויות וגם זה משהו.
הטעות הגדולה שלי בחיים היא שאני לא מחכה להסברים אני נפגעת ולוקחת את זה איתי .
החיים לימדו אותי שהעבודה שאני יודעת שדברים כואבים יקרו לא עושה אותם פחות כואבים שהם קורים .
למדתי שכל אחד צריך לעבור שיעור בחיים עם הזמן הבנתי שלא תמיד אני יודעת הכול ואני צריכה להודות בזה.
אני רוצה לפעמיים להוריד את הראש ולצלול מבלי להתנצל , גם למדתי שצריך לפעמיים להרים את הראש בגאווה ולומר טעיתי .
אני מחליטה לשוב על עקבותיי ולחזור חזרה לחדרו של שון ,אני יודעת שלא כך אמורים להסתיים הדברים ביננו
יש לו את הזכות המלאה להסביר את עצמו , מיהרתי להסיק מסכנות .
אני  מוצאת את עצמי נעמדת מול דלתו של שון ומהססת אני נושמת בכבדות הכאב במותן לא מרפה ומקשה עלי להמשיך לעמוד אני מחליטה להיכנס פנימה ולא דופקת על הדלת או מחכה לאישורו.