לבד מול כולם

פרק 13

לין

מה קרה פה עכשיו? אני לא מאמינה כל הבוקר הקדשתי לבחירת הבגד הנכון ,כל כך רציתי להרשים אותו .
מדדתי עשרות חליפות ושמלות עד שהחלטתי על האוברול .
בחרתי את הבגד שיחמיא לי ביותר אבל שיראה צנוע ולא חושפני מידי.
במקום להחמיא לי על הופעתי הוא עצבני.
נכון שהקדשתי היום יותר מחשבה ללבוש שלי רציתי להראות לו את הצד הסקסי שלי ,לא באמת חשבתי שהוא יגיב בכעס .
אני צועדת למקומי ברגלים רועדות אני עוטפת את עצמי בשל שיש לי במגירה והולכת למטבחון להכין לי קפה .

דן ממחלקת הלוגיסטיקה קורא לי ,
"היי בוקר טוב ,את נראית נפלאה הבוקר " .
"תודה ", אני עונה ,ככה צריך להגיב גבר לאישה אני חושבת בראשי.
דן , הוא גבר מרשים וחתיך מאוד
הוא ידוע בהחלפת בנות זוג רבות.
כשהתחלתי לעבוד במשרד ,היה לי קראש עליו דוב הבחין בזה והזהיר אותי מפניו .
אני זוכרת את דבריו  היטב
"יפה שלי " הוא אמר "הוא לא בשבילך ,הוא רודף שמלות ידוע ".
אם הזמן שמתי לב לתשומת הלב של דן כלפי אך תמיד זכרתי את הערתו של דוב בנושא וכיבדתי את דעתו, כי ידעתי שאני חשובה לו מאוד.
רעד קל עובר בגופי אני מרימה את עיניי למשרדו של שון ורואה שמבטו נעוץ בנו.
אני מחליטה לסיים את השיחה עם דן ולחזור לעבודה "נדבר" אומר דן ושולח נשיקות באוויר.
אני ממהרת לשולחני ומתחילה לעבוד.
כל הבוקר אני מעסיקה את עצמי ומשתדלת לא להעיף מבט למשרדו של שון.
לקראת השעה שתיים עשרה שון קורא לי למשרדו "שבי בבקשה ".
אני מתיישבת מולו מיישרת מבט ומביטה בתוך עיניו .
"אפשר לשכוח בבקשה מה שקרה היום במעלית ?" הוא שאל בתחינה .
"אני מתנצל ,לא התכוונתי לפגוע בך
יש לך את הזכות ללבוש מה שאת רוצה ".
"אני יודעת את זה" ,אני עונה בכעס
"מה שאני לא מבינה זה למה אתה כועס ?"
הוא מביט בי בעיניים ירוקות בוהקות
ואומר "אני לא יודע מה עבר עלי הבוקר אני מצטער .
אני מפחד שתקבלי לי את זה כהטרדה מינית ואני לא כזה  "
"לא חשבתי שהטרדת אותי מינית אתה יכול להירגע ,אני רגילה ששולחים אלי מבטים . "
"את מודעת למה שאת עושה לגברים?" הוא שואל בחיוך .
"אני לא עושה את זה בכוונה ,אני אוהבת להתלבש יפה ,אני משתדלת שזה לא יהיה חשוף מידי .
אני לא אשמה שגברים נמשכים אלי ."
"אני מתנצל שנתתי לך להרגיש ככה"
"זה מחמיא לך ,את יודעת ?"
"כן ,אני יודעת ."
"אני מתנצל על מה שקרה הבוקר זה לא אמור להזיז לי המבטים שנשלחים אליך ,אבל עדין זה הרגיז אותי מאוד"
"יש לך חברה ,אתה זוכר את זה ?" אני עוקצת אותו.
"אתה לא אמור להסתכל על בחורות אחרות" אני מצחקקת מעט כדי לקרר את הענייניים.
"את צודקת ,הסברתי לך שהעניין  עדין מלא סגור בינינו."
"אז כדאי שתנסה לסגור את העניינים אף בחורה לא צריכה לעבור בגידה ."
"לא בגדתי בה " הוא קם ממקומו וצועק .
"זה לא מה שאמרתי" אני מנסה לתקן את דבריי .
"את רומזת שאני בחור בוגדני ?" הוא ממשיך לרטון .
"אלוהים איך הגענו לזה שוב  ,חשבתי שהבוקר נוכל להתחיל מחדש ?"
"אני לא מבין אותך , בסך הכול הערתי לך על הלבוש שלך, והתנצלתי מיד ".
"אז מה אתה רוצה שאני יעשה עם המידע הזה ?" אני שואלת .
רק אם היה יודע מה הולך אצלי בלב עכשיו ,אני לא מאמינה החוצפן חושב שמותר לו להעיר לי  !!!.
"גם לחברה שלך אתה אומר מה ללבוש?" אני שואלת בכעס .
שון פותח את עיניו ומביט בי .
" טוב , אני לא מעוניין ששוב נריב  אני חוזר שוב על דברי ומתנצל שנתתי לך להרגיש לא בנוח  " .
אני מקבלת את התנצלותו ויוצאת ממשרדו.

אני מנסה לחזור לענייני העבודה
כול הזמן אני שולחת מבטים קודרים לחדרו של שון ,המבט בעיניו הבוקר שהוא ראה אותי לא היה מבט של דאגה ,אני בטוחה שעומד משהו אחר מאחורי דבריו.
אני נוקשת על דלתו של שון לאישורו "כן את יכולה להיכנס" .
"יש לך פגישות היום עם שאר עובדי ההנהלה ,אפשר להכניס אותם?"
"כן , בוודאי" הוא עונה מיד.
אני מכניסה למשרדו את אוריה ועידן סוכני השטח שלנו ויוצאת מהמשרד .
שון מנהל שיחה מעמיקה עם הסוכנים לומד מעט איך מתנהלים הסוכנים בשטח על הפעילות שלהם מול הלקוחות ,השיחה לוקחת כשעה כול זמן השיחה ,המבטים בינינו מתנהלים מעבר לזכוכית .מבטו נוקב בי על כול תנועה אני מרגישה שהוא נוקב את עניו בגבי דרך  הזכוכיות  שעוטפות את משרדו.
השיחה מסתיימת ושון קורא לי שוב למשרדו .
"אני יודע שזה ישמע רע " הוא מתנצל לפני שהוא פותח בשיחה .
"מה קרה?" אני שואלת בבהלה .
"חשבתי על זה מהבוקר " הוא מהסס מעט .
"קרה משהו?" אני שואלת שוב
"אני יודע שאת אוהבת את התפקיד שלך מאוד "הוא מסביר
" אך לצערי המצב שבו אנחנו מתנהלים כרגע הוא אינו תקין "
"אני צריך לתת דוגמא לעובדים .
אני פה בקושי יומיים ואנחנו לא מפסקים להתווכח "
"יכול להיות שאתה קצת קשה כלפי ?" אני שואלת בהיסוס .
"הייתי רוצה להיות לך לעזר ולא לקושי"
אני מוסיפה .
" אני אשתדל להיות יותר סובלני כלפייך ".
"תודה" אני אומרת .
"אתה צריך עזרה במשהו ?" אני שואלת שוב .
"לא ,כרגע אני מסתדר ".
"אוקי ,אני במקומי אם אתה צריך אותי."

אני יוצאת ממשרדו של שון מהוססת מעט .
מה קרה כאן עכשיו?  יכול להיות שראיתי בן אדם אחר . אם הוא באמת רוצה שנעבוד יחד כדי לקדם את החברה .
הלוואי שכך יהיה אני אוהבת מאוד את עבודתי בחברה אני יודעת שיהיה לי קשה להמשיך בה אם לא נעבוד כצוות .